שער הדולר קופץ ב-1.6% ל-3.73 שקל

שער הדולר מזנק. שער הדולר תלוי כידוע במספר גורמים. בראש וראשונה גורמים כלכליים. כאשר הריבית בחו"ל עולה על הריבית השקלית בשוק המקומי, יש מוטיבציה ליציאת כספים החוצה - להמרת שקלים לדולרים ורכישת נכסים דולריים. המצב הזה יוצר רכישת דולרים - כלומר ביקוש לשער הדולר ועליית שער הדולר. 

אם מדובר במצב הפוך - שהריבית כאן טובה יותר מאשר בארה"ב, אזי המגמה הפוכה.  משקיעים מוכרים דולרים כדי לקנות שקלים, הביקוש לשקלים עולה ובהתאמה שער הדולר יורד ושער השקל עולה. זו סיבה עיקרית לשינויים בשער הדולר לעומת השקל, אבל לא הסיבה היחידה. יש תנועות הון גדולות של גופים מוסדיים שרוכשים ניירות ערך זרים בדולרים והם בהתאמה רוכשים דולרים. אבל, יש גם הרבה רכישות כאלו שמלכתחילה מנוטרלות דולר. הגופים המוסדיים למשל עוקבים אחרי המדדים העיקריים בוול סטריט, אבל מספקים למשקיעים את התשואה הנקובה ולא הדולרית. איך עושים זאת? מנטרלים את שער הדולר. כלומר במקביל לרכישת ניירות ערך זרים, מוכרים דולרים דרך אופציות ונגזרים שונים.

התנועות האלו מאוד משמעותיות בזמן האחרון אך יש גורמים נוספים. יש גם תנועות שוטפות של יבואנים ויצואנים שקונים ומוכרים דולרים ויש את הציבור שמושפע מרפורמה-מהפכה משפטית ומצב פוליטי. הדולר נתפס כעוגן בשעת משבר וזה מסביר את העלייה בחודשים החולפים, אם כי זה לא מסביר את העלייה ביומיים האחרונים.  

לאחר שאתמול הוסיף 0.6% לערכו, ממשיך שער הדולר לטפס ומגיע ל-3.73 שקלים כאשר הוא קופץ היום ב-1.6% נוספים.

כזכור, אתמול בצהריים עוד הספיק שער הדולר לזנק ב-1.5% לאחר דברי הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי שאמר בכנס הרצליה כי "איראן התקדמה בהעשרת אורניום יותר מאי פעם. מבלי להיכנס לפרטים, יש התפתחויות שליליות שעלולות להביא לפעולה. יש לנו את היכולות וזה משמעותי וחשוב. אנחנו לא אדישים למה שאיראן מנסה לבנות מסביב לנו, ולאיראן קשה להיות אדישה לנוכח הקו בו אנו נוקטים".

• הדולר צונח בעקבות הכרזת טראמפ על המכסים
• אירו או דולר? אירופה או ארצות הברית?

טון דיבור תקיף כמו זה של שמרמז על כך שלחימה משמעותית בפתח, מניע לא מעט משקיעים למכור את השקלים שלהם ולקנות במקומם מט"ח ובעיקר דולרים. בעת לחימה ומצב ביטחוני מסוכן הפעילות הכלכלית יורדת, החוסן הפיננסי נפגע וישנם לא מעט אנשים המעוניינים להימנע מראש מתרחיש בו ערך הכסף שלהם נשחק ולכן הם ממהרים להחליפו.

עם זאת, יש לציין כי סיבה נוספת עשויה להיות העובדה שבנק ישראל לא העלה את שיעור הריבית ב-0.5%, במיוחד לאחר מדד גבוה מהציפיות שעמד על עלייה של 0.8% בחודש אפריל. לכאורה, לא באמת ברורה הסיבה הרשמית שבנק ישראל לא העלה את הריבית ב-0.5% והעדיף להסתפק ב-0.25% מכיוון שהמדד באמת היה גבוה פי 2 מהמצופה. עם זאת, בנק ישראל כנראה התחשב בכך שהציבור כורע תחת עומס המשכנתאות והעלה את הריבית ברבע אחוז. ייתכן שהעלאת ריבית נוספת מעבר לפינה. 

ברגע שהעלייה בריבית נמוכה מצפי של כלכלנים מסוימים, הרי שאותם כלכלנים בעצם סבורים שהריבית כאן נמוכה לעומת חו"ל. ההמלצה שלהם על רקע פערי הריביות עשויה להיות מעבר של כספים לחו"ל, לתשואות גבוהות יותר.

אך כל אלו רק ברקע לכך שקיימת אכזבה גדולה מאוד מהתקציב שאושר. התקציב מספק כספים רבים לשותפות הקואליציוניות מבלי להתחשב בצרכים האמיתיים, מבלי להפיק תשואה ותועלת, אלא רק רווחים פוליטיים. התקציב הזה אינו מייצר השקעות וצמיחה, והוא צפוי שלא להספיק וכבר מדברים על קיצוץ רוחבי ושימוש בעודפים של סוף שנה למטרות קואליציוניות. התקציב מעיד וזה החשש הגדול - על כיוון כלכלי לא מוגדר, לא ברור לכלכלה הישראלית. המדינה הופכת ליותר מפוצלת ושבטית, כאשר סיעות הקואליציה - הציונות הדתית, עוצמה יהודית ודגל התורה בעצם מנכסים להם חלק גדול מהתקציב, וזה לא משרת את הכלכלה. 

• לונג על השקל - ניתוח המגמות במט"ח בשנתיים האחרונות, ומה יהיה בהמשך?
• הדולר מזנק ל-3.7 שקלים: מה עומד מאחורי העלייה החדה?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"