הפיחות בשקל - לא באמת בגלל ההייטק, אלא המוסדיים שמכרו מניות בת"א וקנו דולרים

הפחד מהמהלכים של שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן הביא לפיחות בשקל שבנק ישראל התקשה לייצר במשך שנים. רוב הפיחות נגרם מרכישת מיליארדי דולרים ע"י משקיעים מוסדיים ישראליים לאחר מכירות בהולות שעשו בבורסת ת"א. אם נערוך סיכום ביניים של ההשלכות הכלכליות של "אירוע" ההפיכה/הרפורמה המשפטית – היצוא אמנם נהנה מפיחות גדול אך נוצרה כתוצאה מהפיחות גם אינפלציה נוספת ולכן צפויה ריבית גבוהה יותר. מכיוון שעליית ריבית טובה למי שיש לו כסף ורעה למי שאין לו, מצביעי הקואליציה שנמנים ברובם עם מעמד הביניים והעשירונים הממש נמוכים הם הנפגעים העיקריים. האינפלציה רעה לכולם, אך היא רעה במיוחד לעשירונים הנמוכים. גם היתה פגיעה בחיסכון לטווח ארוך של הציבור, בעקבות ביצועי החסר של המניות בבורסת ת"א ביחס לעולם. כאן הנפגעים הם בעיקר מעמד הביניים הגבוה והעשירונים העליונים, שרובם מצביעי האופוזיציה.   באו לוין ורוטמן וכתוצר לוואי לתוכנית שהגו הם "הצליחו" בחינם, בלי דולר אחד של כספי המדינה, לעזור להעלות באופן מהותי ביותר את שער הדולר (וכן את היורו ומטבעות זרים אחרים). הם עשו זאת היכן שבנק ישראל היה נאלץ להפעיל עשרות מיליארדי דולרים כדי להצליח במהלך פיחות דומה. לפי חישובים שערכנו בחיסונים פיננסים שער הדולר היה צריך להיות נמוך בכ-13% מרמתו הנוכחית, במצב עולם בו אין הפיכה/רפורמה משפטית. למען ההגינות יש לומר שגם הבהלה מאמירת הרמטכ"ל בנוגע לתקיפה ישראלית באיראן "תרמה" כ-3% מתוך ה-13%. בכל אופן לוין ורוטמן עשו זאת חינם אין כסף ובכך לפחות תרמו ליצואני ישראל, הפעם מבלי שאלו ביקשו בכלל ומן הסתם אף היו מוכנים במקרה הזה לוותר על הטובה.   הפיחות מייצר עוד 2.6% אינפלציה לעומת מצב בו לא היתה הפיכה/רפורמה משפטית יצואני ישראל לפחות נהנים אבל הציבור בכללותו נפגע דרך האינפלציה ועליית הריבית. וכמה הציבור נפגע? בנק ישראל קובע ש"גורם התמסורת" של עליית הדולר על מדד המחירים לצרכן בישראל עומד על שיעור של כ-20%. לפי מה שכתבתי קודם, אם הדולר גבוה בכ-13% מהמצב בו היה אמור להיות, אז כולנו "מקבלים" אינפלציה עודפת בשיעור של 2.6% יותר מאשר מצב העולם ללא ההפיכה/הרפורמה המשפטית. האינפלציה העודפת הזו אינה רק יוקר מחיה גבוה יותר אלא בנק ישראל בעקבות זאת צריך להעלות את הריבית ביותר מאשר היה צריך להעלותה לולא ההפיכה/הרפורמה המשפטית. מכיוון שעליית ריבית טובה למי שיש לו כסף ורעה למי שאין לו, מצביעי הקואליציה שנמנים ברובם עם מעמד הביניים והעשירונים הממש נמוכים הם הנפגעים העיקריים. הם גם נפגעים יותר מהאינפלציה. לפי בנק ישראל החמישון התחתון מוציא 41% מהכנסתו על מוצרי צריכה חיוניים (מזון, הלבשה, דיור, תחבורה ציבורית) לעומת 33% של החמישון העליון. כשזה נוגע לסך ההוצאה על צריכה פרטית ביחס להכנסה, שם הם נפגעים כבר כפול (132% לעומת 67%). ראו את הגרף שפרסם לאחרונה בנק ישראל: שיעור הצריכה הפרטית מתוך ההכנסה גבוה יותר בקרב בעלי הכנסה נמוכה. מקור: בנק ישראל

הפגיעה בחסכונות הציבור בכלל לא משנה מי "אשם". לוין ורוטמן ותומכי הרפורמה המשפטית או ההפגנות הנרחבות נגד ההפיכה המשפטית שגרמו למשקיעים המוסדיים בישראל להיבהל. התוצאה היתה שהמוסדיים מכרו מניות בבורסת ת"א תוך הפסדים ורצו עם השקלים האלו לקנות דולרים במחיר הולך ועולה ונוצר פיחות גדול. כאן הציבור הרחב ניזוק פעם נוספת, בשיעור שמוערך על ידי בנק ישראל בכ-8% בחלק המנייתי של תיקי ההשקעות, לעומת העלייה הפוטנציאלית הממוצעת בתשואות שהייתה אמורה להיות בעקבות העליות הנאות בחלק המנייתי בבורסות ברחבי העולם. מכיוון שהיקף השקעות הציבור הישראלי במניות בורסת ת"א מוערך בכ-180 מיליארדי שקל, הציבור מופסד כ-14.4 מיליארדי שקל. מדובר במי שהשקיע במניות בורסת ת"א אם באופן ישיר ואם באופן עקיף דרך קרנות הפנסיה, קרנות ההשתלמות, קופה"ג או קרנות הנאמנות. חלק זה מהווה פגיעה בעשירונים העליונים ובמעמד הביניים הגבוה, משמע בעיקר תומכי האופוזיציה.   הפיחות אינו קשור להייטק אלא למשקיעים המוסדיים דרך אגב וחשוב לציין זאת: על אף הפרסומים הנרחבים בעיתונות, אלו לא היו כספי חברות ההייטק שיצאו לחו"ל שהעלו את שער הדולר. זאת משתי סיבות: הראשונה היא שהמידע על מסות של כספי חברות הייטק שנדדו מפה לחו"ל הוא פשוט לא מדויק במקרה הטוב. ממדגם רחב מאד שערכה חיסונים פיננסים הכולל מאות חברות הייטק מהגדולות במשק, עולה שהיקף הכספים שיצאו לחו"ל מחברות הייטק הוא זניח ונכון לרגע זה עומד על אחוזים בודדים בלבד (אם כי הכל פתוח). הסיבה השנייה היא שגם כספי ההייטק שכן עברו לחו"ל לא גרמו לפיחות. מעבר של דולרים מחשבונות בבנקים ישראליים לחשבונות בבנקים בחו"ל אין לו כלל השפעה על שער הדולר כי הכספים האלו לא עוברים המרה בדרך, משמע הם ללא נגיעה כלל במסחר בשוק המט"ח בישראל.   אז חברות ההייטק לא "אשמות" בעליית הדולר ובכל מקרה מותר להן לעשות בכספן בהתאם לשיקולים העסקיים הלגיטימיים שלהן. אם אתם מחפשים "אשמים" בכ"ז, אז אלו הם המשקיעים המוסדיים שמנהלים את הכסף של כולנו, שנבהלו וקיבלו החלטות להעביר חלק מהכספים שלנו לחו"ל.  

יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"