המשקיעים הזרים נכנסים ללונג על השקל - לפחות לטווח הקצר

האם הסיבה להתחזקות המחודשת של השקל והיחלשות שער הדולר דולר רציף היא רכישה של שקלים על ידי גופים זרים? כך אומר מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים כאשר לדבריו בפגישות שקיים בשבוע האחרון עם המשקיעים הזרים הם בינתיים חוזרים לשוק המט"ח ומעריכים שהוא יתחזק בתקופה הקרובה מול הדולר: "בין אם התייחסות הגופים / סוחרים איתם נפגשנו למצב הפוליטי ולשוק הריביות בישראל הייתה שלילית יותר (דובית) או חיובית יותר (שורית) מרביתם ציינו כי הם כבר נכנסו / מעוניינים להיכנס לפוזיציה של לונג על השקל, מרביתם דרך שוק האופציות, על רקע ההבנה כי פרמיית הסיכון הגלומה בשוק המט"ח גבוהה מאד בניגוד לשוק הריביות.

על פי שפריר, "חלק לא מבוטל מהגופים ציינו כי הם מעוניינים להיכנס לפוזיציית לונג שקל כנגד האירו, גם בשל ההערכה כי מצב הכלכלה האמריקאית טוב מהאירופאית". עם זאת, צריך לזכור ש"ששינוי מגמה אפשרי כתוצאה לדוגמה מעלייה נוספת של פרמיית הסיכון, עלול להוביל לעלייה חדה בשער הדולר/שקל ובאירו/שקל על רקע סגירת פוזיציות של הזרים (כפי שאירע לאחר השלמת חקיקת ביטול עילת הסבירות)".  לשער הדולר היציג לחצו כאן  דולר ארה"ב

השקל צפוי להתחזק בטווח הקצר - עד חזרת הכנסת מהפגרה: "ההערכה היא לירידה בתנודתיות השווקים באוגוסט, אך לעלייה מחודשת החל מאמצע ספטמבר - מרבית הגופים איתם נפגשנו העריכו כי בטווח הזמן הקרוב תחול רגיעה יחסית בשווקים בישראל, בשל יציאת הכנסת לפגרה (חלקם נכנסו לפוזיציות קצרות טווח של לונג על השקל או שחשבו למכור את הוולים בשוק האופציות), אך כי לקראת אמצע ספטמבר וכינוס בית המשפט העליון לדון בחוקיות ביטול עילת הסבירות, התנודתיות בשווקים תחזור לעלות (גם לקראת חזרת הכנסת מפגרת הקיץ באמצע אוקטובר)" אומר שפריר ומסכם ש"הנושא הפוליטי מעסיק כאמור מאד את הגופים הזרים, אשר נראה כי הגבירו באופן משמעותי את היקפי פעילותם בישראל מתחילת השנה. אנו המלצנו במהלך השבוע להיכנס לפוזיציה של Pay על שוק הריביות המקומי לאורך העקום (בין אם באופן ישיר ובין אם במקביל לביצוע Rec מקביל בארה"ב), וכן על פוזיציות של היתללות העקום המקומי. יחד עם זאת, לאור העובדה כי קיים עדיין תרחיש בו תחול רגיעה במישור הפוליטי – המלצנו להיכנס במקביל לפוזיציה של קניית אופציית Put דיגיטלית על השקל לטווח של שישה חודשים רחוק מאד מהכסף".

הדברים הללו של שפריר מתחברים גם למה שנכתב בדוח היציבות של בנק ישראל, אם כי הוא מדבר על המחצית הראשונה של השנה, ושפריר מדבר על מה שקורה כעת בשוק. בכל מקרה, על פי בנק ישראל: "המשקיעים המוסדיים הגדילו את חשיפתם למט"ח בשיעור של כ-3.3 נקודות אחוז וזאת, ככל הנראה על רקע השינוי בהערכותיהם לגבי התפתחותה של מגמת שער החליפין. מנגד, תושבי חוץ הם אלה שסיפקו מט"ח ובכך תרמו למיתון חלקי של תהליך הפיחות". 

• האם אמריקה נהדרת שוב? לפי הגרפים - לא בטוח
• אירו או דולר? אירופה או ארצות הברית?

בלידר מוסיפים כי קצב עליית השכר העסקי של 5% פלוס תומך בסביבת אינפלציה של 3% עד 3.5% (בהנחה של גידול בפריון של 1.5% עד 2%). כאשר השינוי בשער החליפין צפוי להאיץ או למתן את סביבת האינפלציה. עלייה מהירה בשכר מהווה גורם תומך המשך העלאת ריבית, בכפוף לנתוני האינפלציה ומגמת השקל. אנו סבורים שהשקל ימשיך להיות רגיש להתפתחויות המקומיות כאשר המשך לחץ לפיחות מהווה איום אינפלציוני."

לדברי יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר, "הנתון החשוב ביותר שפורסם בישראל בשבוע האחרון הינו הגידול המהיר בשכר בחודש יוני בשיעור של 6.3% שנה אחורה, האצה מ- 5.6% בחודש מאי (עובדים ישראלים בלבד). הנתון של חודש יוני הינו אומדן בלבד אך מגמת ההאצה בהחלט חשובה. נתונים מפורטים קיימים עד חודש מאי בלבד (מלפני שלושה חודשים!). במאי, השכר הממוצע בקרב חברות פרטיות עלה ב-6.3% (שנה אחורה), האצה מ-5.8% לפני חודש. השכר בסקטור העסקי כולו עלה ב-5.4%. השכר בענף אירוח ושירותי אוכל עלה ב-6.9% (שנה אחורה, נתוני מגמה), ו-6.7% בענף הבינוי". 

נזכיר גם את המניפולציות לכאורה על שער הדולר - ביום שישי כשהמסחר דליל, אפשר לראות תנועות קיצוניות בשער הדולר. האם זה אומר שיש ספקולנטים שמריצים את הדולר ומפילים את השקל? בהחלט ייתכן - הנה מישהו שאומר את זה במפורש. בינתיים בנק ישראל לא מתערב במסחר. זה אומר לכם שזה יכול לקרות גם לצד השני - ירידה פתאומית בדולר והתחזקות של השקל. 

• לונג על השקל - ניתוח המגמות במט"ח בשנתיים האחרונות, ומה יהיה בהמשך?
• הדולר מזנק ל-3.7 שקלים: מה עומד מאחורי העלייה החדה?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

אז מה יקרה? לאן הולך הדולר מחר בבוקר? אף אחד לא יודע. אבל בטווח היותר ארוך, כשהעולם יירגע, כשהמשבר בהייטק יסתיים - סביר להניח שנראה את השקל חוזר לטפס, הוא יתחזק כי יש את 'הגורמים הבסיסיים' שמשפיעים על השקל-דולר: גידור של המוסדיים, עודף הייצוא של ישראל, המשך ההתחזקות של שוק ההייטק בישראל (למרות הנפילה בשנה האחרונה, שהיא כמובן עולמית ולא קשורה לישראל), כל אלה כנראה יחזקו את השקל בטווח הארוך. אז - אל תספידו את השקל כל כך מהר.