העליות בוול סטריט מחזקות את השקל -יורד ב-0.6% ל-3.766 שקלים. מה הפתרון האמיתי לטלטלה במט"ח?

אחרי שנים של התחזקות של השקל עד לפחות מ-3.1 שקלים לפני שנתיים הגיעו השנתיים האחרונות והזכירו לנו ששקל גם יכול להיחלש. בשנה שעברה הסיבה הייתה בעיקר עולמית - ירידות בבורסות בעולם גורמות ל'ריצה אל הדולר' ולכן השקל נחלש. השנה התווספה לכך הרפורמה המשפטית והנה השקל כבר ב-3.8 שקלים. אז כן, זה גבוה אבל צריך להישאר בפרופורציות: זוכרים ששער הדולר כבר נסחר תמורת 5 שקלים לדולר?

הדולר כעת גבוה, בשיא של 3 שנים וחצי, כאשר בשוק המט"ח מוטרדים מהשאלה מי יהיה נגיד בנק ישראל הבא - האם הוא יזוהה כמי שהוא חלק מהממשלה, יס-מן של הממשלה, או עצמאי. החשש הזה מתעצם בחודשים האחרונים. אבל מומחים רבים מאמינים שאחרי שתסתיים הסאגה המשפטית, הדולר יחזור להיחלש מול השקל. השקל יתחזק. הסיבה היא שרוב הזמן השווקים בעולם עולים ואז הקשר בין השקל לדולר יחזור וכאשר השווקים יעלו - גם השקל יתחזק.

בינתיים, היום השקל חוזר להתחזק מול הדולר ב-0.6% ונסחר תמורת 3.766 שקלים  דולר רציף וזאת אחרי ששער הדולר היציג נקבע אתמול על 3.788 שקלים לדולר  דולר ארה"ב.

מה שמשפיע כעת על שער הדולר הן העליות השבוע בוול סטריט. הנאסד"ק משלים השבוע בינתיים עליה של 3% וזה ממתן את הנפילה המוקדמת יותר בשקל. מעבר לכך, מחר (שישי) צפוי לנאום יו"ר הפד' ג'רום פאוול בוועידת ג'קסון הול השנתית של נגידי הבנקים מהעולם (גם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון צפוי להשתתף בוועידה). פאוול מזיז את השווקים והשאלה המעניינת היא מה הוא יגיד מחר לציבור - האם הוא יהיה נחרץ, האם הוא יהיה ניצי או שמגמת הירידה באינפלציה נותנת לו מענה מספק לאינפלציה והוא ייתן איתות הרגעה לשווקים, שיסמן את התחלת ירידת הריבית בשנה הבאה? 

• הרפורמה בפקדונות: חברות האשראי יצליחו להעמיד תחרות אמיתית לבנקים?
• ההטבות של מזרחי טפחות - הקלות סמליות במסווה של מהלך צרכני

ב-4 בספטמבר תתקבל בישראל החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל. הכלכלנים חלוקים בדעתם האם בנק ישראל יעלה את הריבית. מצד אחד - שער הדולר ממשיך להתחזק מול השקל וזו בעיה (פרופ' ירון כבר אמר שיש בישראל אינפלציה עודפת של 1% בעקבות היחלשות השקל), אבל מצד שני האינפלציה ממשיכה להתמתן (בחודש הקרוב היא תחזור לעלות בגלל נתון המדד הנמוך של אוגוסט שעבר שייצא מהמדד וסביר להניח שייכנס נתון גבוה יותר) וזה סימן מעודד.

בכל מקרה, כל אלה, הם נושאים של 'הטווח הקצר'. הכלכלנים מאמינים שבטווח הארוך השקל יחזור להתחזק מול הדולר. חלקם אומרים ששער החליפין גבוה היום ב-30-40 אגורות ביחס למה שהוא היה צריך להיות. המרוויחים משער הדולר הנוכחי הם היצואנים (ובראשם ההייטק, ששנים התלוננו שהשקל חזק מדי), והמפסידים הם היבואנים ולכן גם הציבור הרחב - כאשר המוצרים שלהם מתייקרים. המעניין הוא שבינתיים בנק ישראל לא מתערב השנה במסחר מט"ח. השאלה כמה זמן הוא יוכל לא להתערב במסחר. כזכור, לפני שנתיים הוא התערב משמעותית ורכש יותר מ-30 מיליארד דולר רק כדי לעצור את התחזקות השקל. 

אבל הפתרון ארוך הטווח הוא "הורדת הבירוקרטיה מהייבוא. אם לא היו חסמים על ייבוא, אז כשהשקל היה מתחזק, לאנשים היה כדאי יותר לייבא, הייבוא היה גדל, ושער החליפין שקל-דולר היה מתאזן. כשהשקל היה נחלש, היו עודפי ייבוא שהיו קטנים, ושע"ח שוב היה מתאזן", כך מסביר ד"ר אביחי שניר מאוניברסיטת בר אילן.

• לונג על השקל - ניתוח המגמות במט"ח בשנתיים האחרונות, ומה יהיה בהמשך?
• הדולר מזנק ל-3.7 שקלים: מה עומד מאחורי העלייה החדה?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

"אבל במקום זה, בארץ הממשלה כל הזמן מנסה לחזק את התוצר המקומי, והיא עושה את זה על ידי הפרעה לייבוא. לכן, כשיש גידול בייצוא, השקל מתחזק מול הדולר, אבל הייבוא לא גדל, כי המכסים והבירוקרטיה לא מאפשרת את זה. אז במקום שהציבור ינצל את הדולר הזול כדי להנות מסחורה במחירים נמוכים, היצואנים צועקים, ובנק ישראל מתערב ורוכש דולרים. אחרי זה, כשהשקל נחלש, אנחנו מופתעים כל פעם לגלות מחדש שהמגבלות על הייבוא מאפשרות את הקיום של מספר קטן של יבואנים גדולים שיש להם הרבה כוח שוק". לקריאת ההסבר המלא של דר' שניר - לחצו כאן.