לקראת הדיון בבג"ץ: שער הדולר יורד ב-0.6% ונסחר סביב 3.822 שקלים

מחר (שלישי) יחל הדיון בבג"ץ בעתירות נגד צמצום עילת הסבירות. לדיון הזה יש לו השפעה רחבה על המשקיעים, בעיקר הזרים - שלא אוהבים חוסר ודאות פוליטית, שמשפיעה גם על הכלכלה שלנו. כזכור, ב־24 ביולי, בדיון סוער בכנסת, אושר ביטול עילת הסבירות. כעת, העתירות יוגשו ובית המשפט יצטרך להחליט האם הוא משנה את ההחלטה. השקל המשיך להיחלש בשבוע האחרון והיה בין המטבעות החלשים בעולם. הדולר דולר שקל רציף 0.04% מגיב בירידה ונסחר כעת סביב 3.822 לעומת השקל. האירו  אירו שקל רציף יורד גם הוא בכ-0.6% ונסחר סביב 4.1 שקלים.

"בנק ישראל עשוי להיות קרוב להתערבות בשוק המט"ח", אומר אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב. "נגיד בנק ישראל רמז שהמשך הפיחות יכול להוביל לעליית הריבית ו/או להתערבות במסחר במט"ח, אך בנק ישראל מעדיף שהשוק ימצא לבד מהי פרמיית הסיכון הנכונה בשוק המט"ח. אנחנו חושבים שהנסיבות עשויות לדחוף את בנק ישראל להתערבות קרובה בשוק המט"ח. ראשית, בנסיבות של היחלשות השקל בגלל אי הוודאות הפוליטית לא ברור איך השוק יכול למצוא שיווי משקל ופרמיית הסיכון הנכונה לשע"ח. זה בדיוק כמו להגיד איך ומתי יסתיים האירוע הפוליטי.  

"כמובן שפיחות השקל מחמיר את סיכון האינפלציה, הבעיה העיקרית איתה מתמודד בנק ישראל כעת. ככל שידחה התערבות בשוק המט"ח, בנק ישראל יסתכן בצורך להעלות ריבית לרמה גבוהה יותר אחר כך ולפגוע בפעילות הכלכלית במשק.  בחצי השנה האחרונה השווקים הפיננסיים בישראל תפקדו בצורה יחסית טובה, במיוחד שוק האג"ח ובפרט הקונצרני.  אם השווקים בישראל יתחילו להיחלש משמעותית בגלל הרעה בכלכלה, זרימת הכספים החוצה תתחזק. נציין גם שבינתיים מחזורי המסחר בשוק המט"ח לא עלו משמעותית. בחודשים ינואר-אוגוסט המחזור של המשקיעים הזרים, כולל במסחר בשקל מחוץ לישראל, עלה בכ-15% ושל תושבי ישראל ב-2% בלבד בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2022. בשלב זה, לבנק ישראל יכולה להספיק התערבות קטנה יותר כדי לבלום את הפיחות. בשורה תחתונה: בנסיבות הקיימות, התערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח עשויה להיות קרובה."

ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי של לאומי: "ריבית בנק ישראל נותרה, כצפוי, ללא שינוי. עם זאת נראה שהמשך מגמת פיחות השקל עלולה להביא את בנק ישראל להעלאות ריבית נוספות." הוא מוסיף ואומר: "הוועדה המוניטארית של בנק ישראל הותירה את הריבית ללא שינוי, ברמה של 4.75%, זאת בהתאם לציפיות המוקדמות בשוק. הוועדה המוניטרית הדגישה כי הריבית נותרה על כנה לנוכח ההאטה המסתמנת באינפלציה בחודשים האחרונים, וזאת חרף הרמה הגבוהה של האינפלציה ומידת הרוחביות שלה. אך במקביל ציינה הוועדה כי ישנה "היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטותיה הבאות, ככל שסביבת האינפלציה לא תמשיך להתמתן בהתאם למצופה" (כזכור, התחזית העדכנית של חטיבת המחקר לשנת 2023 עומדת על 3.5%). 

• "מורידים את התחזית הצמיחה ל-4% מ-4.6%"
• "אגרות החוב הממשלתיות בישראל אטרקטיביות; התשואות בארה"ב יירדו"

"בהודעה שפורסמה במסגרת החלטת הריבית, הדגיש בנק ישראל את הנקודות הבאות: האינפלציה מתמתנת, אך נמצאת מעל יעד יציבות המחירים (1%-3%); רמת התוצר אמנם משקפת פעילות המצויה מעל קו המגמה טרם משבר הקורונה, אך קצב הצמיחה הינו מתחת לפוטנציאל צמיחת המשק, תוך שמספר אינדיקטורים מצביעים על התמתנות קצב הצמיחה; שוק העבודה מציג תמונה מעורבת, מחד, שוק העבודה מוסיף להיות בסביבה של "תעסוקה מלאה", ומאידך, נמשכת מגמת הירידה בשיעור המשרות הפנויות; היקף הפעילות בשוק הדיור מוסיף להתמתן; ועוד. 

"עוד לפי בנק ישראל, מאז החלטת הריבית האחרונה פוחת ערכו של השקל, כך שהיחלשותו בחודשים האחרונים תורמת לעליית קצב האינפלציה, ולהתפתחותו בחודשים הקרובים תהיה השפעה על האינפלציה. משמע, פיחות נוסף של השקל, הצפוי לבוא לידי ביטוי בהאצה נוספת של האינפלציה, מהווה גורם שעשוי לתמוך בהעלאת ריבית נוספת בהמשך הדרך ו/או לדחות את המועד לתחילת הפחתת הריבית. באשר לתמונה העולמית, בנק ישראל הדגיש כי סביבת האינפלציה בעולם מתמתנת בחלק ניכר מהמדינות, אך עדיין שוהה מעל יעדי הבנקים המרכזיים, בעוד שאינפלציית הליבה נותרה דביקה וגבוהה. נציין כי ההידוק המוניטרי בעולם נמשך, כך שהעלאות ריבית נוספות באירופה ו/או בארה"ב עשויות להשפיע גם כן בכיוון של העלאה נוספת בישראל ו/או דחיית המועד הראשון להפחתת הריבית.  

"במבט קדימה, החלטת הריבית הבאה מתוכננת ל-23.10.2023. עד אז צפוי להתווסף מידע רב יחסית, ובכלל זה עוד שני פרסומים של מדד המחירים לצרכן (לחודשים אוגוסט-ספטמבר), כאשר שיעור העלייה השנתי שלו צפוי לעלות חזרה לסביבה של 4% כבר בפרסום הקרוב (מדד אוגוסט), ולאחר מכן להתמתן קלות. להערכתנו, הריבית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית עד סוף הרביע הראשון של 2024 (גרף 4), וזאת בתרחיש המרכזי, שאינו כולל פיחות נוסף של השקל מרמתו הנוכחית."

• לונג על השקל - ניתוח המגמות במט"ח בשנתיים האחרונות, ומה יהיה בהמשך?
• הדולר מזנק ל-3.7 שקלים: מה עומד מאחורי העלייה החדה?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ריבית בנק ישראל והאינפלציה, אגף כלכלה בנק לאומי