הדולר ב-4 שקלים; כך נכשל בנק ישראל בעצירת שער הדולר

התוכנית של בנק ישראל לעצירת שער הדולר היא לא מספקת, היא בעיקר דיבורים ופחות ביצועים. ממש לפני דקות, הדולר חצה את ה-4 שקלים. היה אפשר להילחם בעלייה בחוכמה ולא לתת לספקולנטים לסדר את בנק ישראל, היה אפשר למתן את שער הדולר שבפועל "ערכו האמיתי" נמוך דרמטית מהמחיר הנוכחי.  אנסה דרך שאלות ותשובות לנסות ולהסביר מה היתה תוכנית בנק ישראל, למה היא לא מספקת ולאן הולכים מכאן?
 

1. מה בעצם המשמעות של תכנית הנגיד?

המשמעות היא שבנק ישראל מתכוון להעמיד חלק מהכלים שברשותו על מנת ששוקי המט"ח וההון ימשיכו לתפקד כראוי ולא יכנסו לפאניקה. עוד לפני המלחמה הסביר הנגיד שמקומו הטבעי של הצמד שקל/דולר הוא סביב 3.40-3.50. על פי המדיניות שהכתיב הבנק הוא מוצא לנכון להתערב כאשר יש חריגות משמעותיות. אין ספק שהמלחמה, כמו ימי הקורונה הראשונים, מהווה רקע לחריגות כאלו שפוגעות משמעותית במשק ותפקודו ובנק ישראל שולח מסר שמטרתו להרגיע את השווקים.

דולר שקל רציף -0.49% דולר שקל רציף 3.71 -0.49% בסיס:3.73 פתיחה:0 גבוה:3.75 נמוך:3.71 תמורה:-- לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:

2. האם הוא התחיל לפעול?

הוא פעל בשבוע שעבר במהלך יום או יומיים באופן שולי ביותר, שלא ממש השפיע. הוא לא מדווח על היקף ההתערבות שלו אלא לקראת אמצע החודש העוקב ולכן לא ברור מה היה היקף ההתערבות, אולם מניסיוני וניסיון הסוחרים, ההיקף היה זניח וכמובן שלא השפיע מעבר למספר שעות. בנושא הנזילות הוא לא פעל אם כן הוא לא הצליח וזה משתקף היטב בפערי הריבית והמרווחים שפתחו הבנקים.

3. מה הבעיה עם היישום של התכנית?

 בראש ובראשונה המסר- אתה לא יכול לצאת בתכנית ולצפות שהשווקים יגיבו רק מעצם פרסום התוכנית. מדובר בשוק המט"ח בו פעילים רבים ושחקנים מנוסים. הם למדו שיעור מצוין בתקופת הקורונה ועל כן פועלים בצורה שונה ומגוונת וכבר תקופה ארוכה שהם מייצרים פיחות זוחל על מנת לא "להעיר את הדוב". ברגע שראו כיצד בנק ישראל מתערב, הבינו שאפשר להמשיך לפעול ללא הפרעה. מעבר לכך הטיימינג. ברור שבנק ישראל מנסה לשדר שהוא בשליטה ויגיב כשיראה לנכון אבל זו לדעתי טעות גדולה וההוכחה הטובה ביותר שזו טעות היא ששער החליפין כבר חצה את ה-4 שקלים לדולר.

4. התוכנית הזו תספיק כדי להילחם בעליות הדולר?

בשלב זה היא מעל ומעבר למה שנדרש בפועל על מנת להחזיר את השווקים לשיווי משקל. 30 מיליארד זה המון. זה נשק קטלני במטבע כזה. ומה שהכי חשוב זה שהשוק יודע שזה מהווה רק 15% מהנשק שבידי הבנק (יש לו 200 מיליארד דולר במחסנים) ועוד לא דיברנו על כלים אחרים. לכן הבעיה היא בראש ובראשונה היישום ומעבר לכך האמון של השווקים. אם היו מאמינים לתכנית זה היה כבר בא לידי ביטוי בשבוע שעבר.

5. מה היה אפשר לצפות, מה היה צריך להיעשות?

קודם כל הייתי מצפה מהנגיד, כגורם היחיד שמתפקד במנהיגות הכלכלית בימים אלו, שיופיע בפני הציבור. התכנית משבוע שעבר מצוינת. התכנית היום להקלות טובה. אני חושב שהנגיד צריך לכנס מסיבת עיתונאים ולהופיע בפני הציבור. זה מתבקש בעת הזאת. הוא צריך להודיע שהוא מבחינתו נשאר לכהונה נוספת ולא רק עד סוף המלחמה. והוא בעיקר צריך לגרום לשווקים להאמין לו ולפעול בהתאם. את זה אפשר לעשות רק על ידי הפעלת מכת מנע ולא לחכות למכה ולהגיב. הייתי גם מכנס את ראשי הגופים המוסדיים שהם השחקן הכי גדול בשוק המט"ח ומנסה לרתום אותם למהלך.

6. אולי הנגיד פשוט מחכה להתפתחות הלחימה ובחינת השלכותיה?

יכול להיות. אני לא בטוח. בכל מקרה זו בעיני טעות. שוק המט"ח זה לא לבנון. גם שם יש הגורסים כי עדיף להנחית מכת מנע אבל הדעות חלוקות. כאן זה ממש נראה לי לא נכון. יצאת בתכנית שיש לה מטרה, המטרה לא הושגה מעצם ההכרזה – עכשיו תפעל ובעוצמה. השוק מפרש זאת כחולשה.

7. איך המדד של אתמול והשינוי בהערכות הריבית משפיעים על הדולר . איזה מילכוד זה יוצר?

המדד הנמוך אתמול וייתכן שגם הבאים (במלחמה המשק מאט מצד אחד אבל אנו רואים ניצול ציני והעלאות מחירים מצד שני) תומכים בהותרת הריבית על כנה ואפילו הפחתתה על מנת לתמוך במשק. אולם אליה וקוץ בה. אחד מהגורמים התומכים בפיחות הינו פערי הריבית בין הדולר לשקל ואם הם יתרחבו (בפועל זה כבר קורה) אזי זה מהווה תמריץ נוסף להמר כנגד השקל, כלומר בעד הדולר. לכן אני שב ואומר - על בנק ישראל להנחית מכה כואבת, על מנת להניא את השחקנים מלחשוב שיש כאן הזדמנות לגרוף רווחים על חשבון המדינה.

צריך להבין כי במצב הנוכחי כולם יוצאים נפסדים - נוטלי המשכנתאות נפגעים מהריבית הגבוהה. יבואנים נאלצים להעלות מחירים עקב הפיחות וזה עלול להעלות שוב את רמת האינפלציה. ליצואנים קשה להתגונן עקב העלויות הגדולות שדורשים הבנקים. יש כל כך הרבה יתרונות בהמרה מסיבית של דולרים מצד הבנק שאני ממש מתקשה להבין מדוע הוא נמנע מלעשות כן.