למה שער הדולר ירד ומה צפוי בהמשך?; והאם צריך להוריד את הריבית כבר בקרוב?

פאניקה לא קטנה נרשמה בחדרי המסחר של הבנקים לאחר הטבח שהתחולל ב-7 באוקטובר. "אנשים חשבו שאיראן תוקפת את ישראל, והתמונות מהמשחטות האמריקאיות שהגיעו לאזור הובילו לזינוק חד של הדולר מול השקל ולמכירה מסיבית של מניות על ידי המשקיעים הזרים", מזכיר בכיר באחד מחדרי העסקאות של אחד מהבנקים הגדולים בישראל.

לדבריו, הזרים אצלו מכרו מניות ב-3 מיליארד שקל ומכרו את כל השקלים בשביל לצאת מהפוזיציות בשוק הישראלי - "ראינו בעיקר בריחה של קרנות זרות ובנקים זרים שלא רצו להיתפס כאן עם פוזיציות. אם בקורונה היה מחסור בדולרים בכל העולם, הפעם זה הורגש רק בישראל".
 

שער הדולר - עלה ואז ירד

בשבועיים-שלושה האחרונים השקל ביצע תיקון חד מעלה ושוק המניות המקומי גם תיקן את מרבית הירידה. "אנחנו רואים חזרה של המשקיעים הזרים אך לא באותם היקפים בהם סחרו כאן לפני המלחמה", מעדכן בכיר בחדר העסקאות, "הזרים חזרו לאחר שבנק ישראל הצהיר שהוא מתחיל ליישם את תוכנית מכירת הדולרים בהיקף של כ-30 מיליארד שקל ונותן מימון לתוכניות סוואפ. האופטימיים חושבים שהסיפור נגמר, מי שחזר והחל לרכוש שקלים עושה זאת תחת ההנחה שהמערכה כרגע בעיקר בדרום. יש שטוענים שאם האיום מלבנון יתגבר הדולר שוב יתחזק. התחזקות השקל הושפעה גם בגלל היצואנים שגידרו פוזיציות כאשר הדולר הגיע אל מעל ל-4 דולר ומכרו דולרים".

קובי לוי, ראש דסק אסטרטגיית שווקים בלאומי, הוסיף: "לפי נתונים שאנחנו מקבלים מהבורסה אנו רואים עניין של זרים אבל הוא מוגבל. מי שפועל בחדרי המסחר הם בעיקר גופים מקומיים וגופי פנסיות ישראלים שמנצלים את המצב. האי וודאות היא גורם שמשקיעים זרים לא אוהבים. התמחור בישראל של סקטורים מסוימים נפגע באופן משמעותי למרות שעל פי הערכות הם יוכלו להתאושש בזמן מוקדם וסקטורים מסוימים יציגו ביצועים עודפים. ברגע שתחול ירידה באי וודאות נראה יותר ויותר משקיעים זרים חוזרים".
 

אי וודאות מביאה תנודתיות

"הכלכלה שלנו יציבה חרף המלחמה בעזה. אם המלחמה תהיה ממוקדת בעזה ומטרותיה יושגו ללא התפתחות של מערכה במספר חזיתות אחרות אז השקל יתחזק", גורס לוי. "יש המון אי וודאות והיא מביאה תנודתיות. המסחר ימשיך להיות מאוד תנודתי כפי שראינו בחודש האחרון. אנחנו כרגע נמצאים בתהליך של הערכה לגבי שער החליפין הממוצע לשנה הקרובה. אין לנו מספרים מעודכנים סופית. לדעתי הפיחות המאוד חד בדולר, והתיסוף המאוד חד בשקל, הם שני תהליכים שיכול להיות שיקבלו תיקון בטווח הקצר כחלק מאותה תנודתיות.

כותרת ראשית

השקעה בישראל פחות מסוכנת?: ה-CDS בירידה; השקל בעלייה

בארץ | אדיר בן עמי | 17/11/2024 (2)

- כל הכותרות

מה צפוי היום בדוחות הבנקים ואילו חברות נוספות ידווחו?

מויניאן מבטלת גיוס האג"ח בת"א ברגע האחרון לטובת מימון זול בארה"ב

מגמה מעורבת בבורסות אסיה: סמסונג קופצת ב-5.8%; החוזים על וול סטריט...

משקיע הצמיחה רון בארון: האינפלציה האמיתית כפולה מהנתונים הרשמיים

לאומי עוצר את חגיגת הלוואות הקבלן: מהלך חכם או אצבע בעין של רוכשי ה...

הקרב הענק של ג'ייק פול ומייק טייסון: שבר שיאים אך מטיל ספק על יכולו...

ג'יי פי מורגן: כלכלת ארגנטינה צפויה לזנק ב-8.5% תחת מיליי

השקעה בישראל פחות מסוכנת?: ה-CDS בירידה; השקל בעלייה

מירוץ נגד הזמן: סופר מיקרו נאבקת להציל את מעמדה בנאסד"ק

האם דוחות אנבידיה יצביעו על כיוון חדש לשוק?

בייטדאנס, חברת האם של טיקטוק, מוערכת ב-300 מיליארד דולר

משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

ספייס אקס כבר שווה 255 מיליארד דולר, איפה היא תהיה עוד שנה מהיום?

הבנקים קפצו ב-1.6% לקראת הדוחות; המדדים עלו עד 0.9%

הפיטורים ממשיכים: בואינג שלחה מכתבים ל-400 עובדים

הבורסה של אבו דאבי מזנקת - איך אפשר להשקיע בה ומהן המניות הבולטות?

ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

התמ"ג עלה ב-3.8% בחישוב שנתי; ירידה של 1% לעומת הרבעון המקביל

אלמוגים מכרה 173 דירות השנה. דירה ממוצעת עולה כמעט 2.5 מיליון שקל

עוד תכניות

"יכול להיות שנראה עלייה בשער חליפין בגלל חדשות שליליות בישראל או בארה"ב. אך לטווח הארוך יש הרבה מאוד כוחות שתומכים בתיסוף השקל מול מגוון מטבעות. הדרך הכי טובה לבדוק זה מול סל המטבעות העולמי, שם אנו רואים שבנק ישראל מוכר דולרים והמהלכים הללו תומכים בשקל. לישראל יש פעילות יצוא מאוד משמעותית, של תעשייה ביטחונית, הייטק וגז. יש לנו שוק הון שמושך זרים מהעולם והרבה מאוד פעילות של השקעות ישירות - רכישה של חברות ישראליות על ידי קונגלומרטים גלובליים. רכישות אלו לא יפסקו בגלל המלחמה".
 

הגידור של המוסדיים הפיל את הדולר

"ההשפעה המרכזית על ירידת הדולר מ 4.08 ל-3.72 היא פעולות הגידור של המוסדיים. מדובר בשחקן ענק בהיקף של מיליארדי דולרים בחדרי העסקאות וכלל השחקנים האחרים גמדים לידו, כתוצאה מכך אנחנו מקבלים שער שקל שהוא בחסר", טוען בשיחה עם ביזפורטל שמואל ברגר, המתמחה בניהול סיכונים ותנודות מט"ח.

ברגר ייסד ב-1983 את בית ההשקעות מרווחים שוקי הון שמתמחה בייעוץ בנושאי מטבע חוץ וניתוח סיכונים. ב-2005 מכר את אחזקותיו בבית ההשקעות לשותפו קובי אליסוף. כיום ברגר ממשיך לשמש כיועץ עצמאי בתחום סיכוני תנודות המט"ח ומעניק שירותים חברות גדולות וביניהן קבוצת תעבורה, מכשירי תנועה.

ביום שני לאחר השבת השחורה עלה הדולר ב-1.2% ל-3.91 ובהמשך 10 ימים המשיך לעלות, עד שב-17 באוקטובר פרץ את מחסום 4 שקלים והיציג נסגר על 4.008 שקל לדולר.

שער הדולר מושפע מהמוסדיים

מה ייעצת ללקוחותיך לעשות ב- 7 באוקטובר עם פרוץ המלחמה?
"כינסתי הרבה וועדות השקעה בימים הראשונים של המלחמה", מספר ברגר. "בחלק מהחברות היה מלאי של דולרים והשאלה של כולם הייתה האם למכור את הדולר או לא? אמרתי להם שהדולר הפך להיות העוגן הבטוח ביותר לאחזקה בתיק בשל היותו המטבע האמריקאי. השאלה השנייה שהטרידה את כולם האם כלכלת ישראל תעמוד במלחמה או לא? היה ברור לנו שמדובר במגה אירוע, שישנה את פני המזרח התיכון".

מבחינתו של ברגר הישראלים עדיין לא מפנימים את גודל האירוע הכלכלי שאנו עומדים לעבור. "למרות שחלפו כבר מספר שבועות, נראה שהישראלי המצוי עדיין לא מפנים את גודל השעה. כולם רגילים שעוד שבוע שבועיים יהיה בסדר. שהם יוכלו להמשיך לאכול בבתי קפה לבלות כיו"ב. אך שאני מדבר עם חברות גדולות בתחום הצריכה והרכב, כולם בהדממה מבחינה עסקית. העסקים במצב לא טוב כרגע. אני לא רואה את הדברים מפתחים לחיוב, בפרט שהאוצר מעריך בחסר מוחלט את עלות המלחמה".

איך אתה מנתח את התנודות החדות במטבע החוץ מאז פרוץ המלחמה? 
"בשוק מטבע החוץ פועלים מספר שחקנים דומיננטיים. בנק ישראל היבואנים והיצואנים, האזרחים שרוכשים דולרים לקראת טיסות לחו"ל והגופים המוסדיים המנהלים כיום כ-2 טריליון שקל וממשיכים לקבל כל חודש כ-10 מיליארד שקל הפקדות מטעם העמיתים".

"מכיוון ששוק ההון המקומי לא יכול לבלוע את סכומי העתק שמוזרמים למוסדיים כל חודש הם משקיעים את מרבית הכסף בחו"ל. הנחת הבסיס של הגופים הגדולים שהם לא רוצים חשיפה של מעבר ל-50% לדולר. לכן עם רכישת המניות הם מיידים מגדרים 50% מהפוזיציה. באמצעות פעולת SWOP או באמצעות מכירת דולר עתידית לתקופה של כחצי שנה עד שנה. כך הם 'הופכים' את ההשקעה הדולרים לשקלית בחזרה. זאת אומרת שאם הם קנו ב-100 דולר מניה בארה"ב 50% מהמניה מושקע בערך דולרי ו50% מערך ההשקעה במניה בשקלים.

"אך מה קרה בחודש אוקטובר המדדים בארה"ב עלו וזה הגדיל את כמות הדולרים של המוסדיים שלא היו מכוסים אז הם נדרשו להמשיך שוב למכור חלק מהדולרים ככל שערך ההשקעה שלהם בדולר עלה".

האם לאור המלחמה המוסדיים  לא העדיפו להחזיר יותר דולרים?
"ההנחה הגיונית, אך הידע והקשרים שיש לי מעידים אחרת. בחדרי המסחר הגדולים בחו"ל ובינהם גולדמן זאקס מספרים כי המוסדיים המשיכו לגדר בדיוק באותו האופן למרות המלחמה".

ברגר מפנה את המשקיעים לקורלציה ההפוכה הקיימת בחודשים האחרונים בין מדד הנאסד"ק לדולר שגם משפיע על צמד המטבעות דולר שקל. הוא מפנה למצב בו "ככל שהנאסד"ק עלה הדולר ירד. זה מתחולל על רקע ההנחות של המשקיעים בארה"ב כי עידן העלאות הריבית נגמר ואנו נכנסים לעידן חדש של הורדות ריבית.  לאחר שמדד הצרכן ירד בארה"ב מ 3.7% -3.2% והנגיד האמריקאי התבטא באופן שהוא לא יעלה יותר את הריבית זה הוביל לתנודה עצומה באגרות החוב של ממשלת ארה"ב. התשואה באג"ח ממשלת ארצות הברית ל – 10 שנים ירד מ 5% ל -4.5% חצי אחוז על פני 10 שנים זה המון. זה החליש את הדולר בעולם והשפיע מן הסתם גם על הצמד דולר שקל".

סיבה נוספת שמיתנה את העליות החדות בדולר הייתה שבנק ישראל מכר 8.5 מיליארד דולר בשוק ."למזלו של בנק ישראל המכירה נעשתה לאחר שהדולר החל לרדת בעולם, אחרת זה יכול היה ליצור אפקט הפוך".

מדוע?
"זה כמו לשפוך מים על שריפה גדולה. המים יכולים לכבות שריפה קטנה, אך לא גדולה. ובמקרה שלנו גל של ספקולנטים מהעולם היה מגיע לישראל עם כוח שיכול למחוק גם את ה- 200 מיליארד דולר שבקופה".

סיבה נוספת שלדברי ברגר הובילה לכך שהדולר נחלש אל מול השקל הינה ההפנמה של המשקיעים לגבי המלחמה  "זאת אינה מלחמת קיום של ישראל , אלא מלחמה ארוכה נוראית כואבת ומדכאת שנשרוד אותה. יש תחושה שהצפון למרות שהוא מבעבע הוא איום עתידי בו אנו לא מטפלים. אבל החשיבה שחיזבאללה יזרוק טילים על תל אביב נכנסה כעת למגירה".

מה לגבי היורו שקל היורו שקל שלנו באזור ה -4.05% אחרי שהיה בסביבות 4.30% אחרי ה-7 באוקטובר?
"מטבע היורו הוא פונקציה של שני אלמנטים, צמד היורו שקל וצמד המטבעות יורו דולר . היורו התחזק מול הדולר כתוצאה מירידת התשואות בחוב האמריקאי ואני לא רואה שיהיה כאן שינוי גדול".

אחרי המלחמה, איפה להערכתך יהיה הצמד של הדולר שקל בהשוואה להיום?
"כולם מדברים על מה יהיה אחרי. אך לצערי אני לא יכול לענות על כך. אנחנו משחקים  בציר זמן של חודשים ארוכים . חוויתי המון משברים בשוק ההון במדינה ובכללה . המזל של ישראל שנתפסנו למלחמה האיומה עם קופה טובה, מצב מאקרו כלכלי טוב ואנחנו יכולים לעמוד בזעזוע. אך זה עשוי להזיז אותנו עשור אחורה מבחינה מאקרו כלכלית. כל עוד העליות במדדים בחו"ל ימשכו המוסדיים ייהנו מהעליות והגידור שלהם ימשוך את השקל מטה. הדבר היחיד שיכול להפוך את המגמה זה אם יהיה אירוע לא צפוי נוסף ,הפנמה לגודל הבור הכלכלי אליו נכנסה המדינה  או שוול-סטריט תתקן כלפי מטה".

מה לגבי הריבית?
"אני חושב שבנק ישראל צריך להקל על המשק ולהוריד את הריבית. צריך להקל כאן על חברות שחייבות כסף ריבית פריים שמשקפת ריבית פריים פלוס כיו לכל צרכן אשראי בין אם הוא צרכן פרטי, קונצרני או נדל"ן שחייב חובות לבנקים זה אומר שכולם משלמים מעל ל -10% ריבית על החוב. במצב הנוכחי חייבים להקל להוריד את הריבית".

להקל עם הריבית 

"למרות המלחמה, החשבון השוטף של ישראל מצביע על כך שאנחנו עם מכירות של למעלה מ-20 מיליארד דולר בנטו", מוסיף הבכיר מחדר העסקאות "המשקיעים מעודדים מכך שהסקטור הביטחוני מאוד מצליח, ההייטק לא נפגע למרות כל מה שחושבים. החברות הבינלאומיות לא קיצצו עובדים. אינטל אפל שמעסיקות כאן אלפי עובדים ולא שלחו אותם הביתה. זה נכון שאין  גיוסים לסטארטפים חדשים אבל זה לא קשור למלחמה זה קשור לריבית".

אבל פיטרו והוציאו לחל"ת מאות אלפי עובדים.
"זה חלק מהמשחק של העסקים הגדולים שהם הוציאו לחל"ת את העובדים לתקופה קצרה. זאת פגיעה לזמן קצר. בקרב היצואנים אנחנו לא שומעים על פיטורים. שטראוס וחברות ההייטק ממשיכות לעבוד. אז מצער מאוד שהרבה מסעדות עשויות לפשוט את הרגל, אך בטווח הבינוני פלוס אם המלחמה תישאר רק בעזה, לא תהיה פגיעה משמעותית בכלכלה הישראלית והמצב הביטחוני של המדינה ישתפר.