ד"ר עדית סולברג: "ההחלטה של סילבן שלום בעניין ייצוא הגז התקבלה כנראה על סמך רגשות הציבור בלבד - זו טעות"

הויכוח הציבורי באשר לסוגיית ייצוא הגז הטבעי עומד במוקד עניין המשקיעים בתקופה האחרונה, ומשקיעי שותפויות אבנר יהש, דלק קידוחים יהש ורציו יהש מייחלים מזה זמן רב להכרעת הממשלה בנושא.

כזכור, בחודש ספטמבר האחרון החליטה ועדת צמח, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח ובהשתתפות בכירים בתחומי המשפט, הכלכלה והאנרגיה, לאפשר ייצוא של 53% ממאגרי הגז הטבעי שנמצאו בישראל. אולם השבוע דווח כי שר האנרגיה סילבן שלום החליט להמליץ לממשלה לייצא 40% בלבד ממאגרי הגז הטבעי. לידיעה המלאה

ניכר כי המתנגדים להמלצות הוועדה טענו במשך הזמן כי אלה התבססו על הערכה מופרזת של הוועדה לגבי עתודות הגז בישראל וכן על רקע הערכת חסר של הביקוש לגז טבעי של המשק הישראלי בעתיד. אותם מתנגדים, בראשות השר להגנת הסביבה גלעד ארדן וחה"כ סתיו שפיר ומיקי רוזנטל, טענו כי הגז יספק את צרכיה של מדינת ישראל לזמן מוגבל, וכי לאחר תקופה זו מדינת ישראל תצטרך לייבא גז טבעי במחיר יקר בהרבה. נציין בהקשר זה כי שר האנרגיה שלום החליט ביום חמישי האחרון לפרסם את פרוטוקולי וועדת צמח לציבור בתקופה הקרובה.

Bizportal שוחח עם ד"ר עדית סולברג, מרצה בכירה בחוג לכלכלה ומינהל באוניברסיטת אריאל וראש המכון למחקרי מדיניות באוניברסיטה. לדבריה, "העליהום התקשורתי על בעלי התפקידים בחברות ושותפויות האנרגיה בנושא סוגיית יצוא הגז לא מובן. במסגרת ועדת צמח התכנסו מומחים שקבעו כי צריך לייצא 53% מסך משאבי הגז הטבעי. במידה והוועדה אכן שקלה שיקולים מקצועיים, הן כלכליים והן גיאולוגיים, הרי שיש לקבל את המלצתה כפי שהיא או לחלופין ששר האנרגיה סילבן שלום יסביר מדוע בכוונתנו להמליץ לממשלה להפחית את שיעור הייצוא ל-40%, מעבר לחשש כי הגז הטבעי בישראל צפוי להיגמר בעתיד". לדבריה של ד"ר סולברג, "ישראל בעצם מוותרת פה על הזדמנות שיכול ותהיה חד פעמית ולא תחזור. הממשלה חוששת לייצא כמות גדולה של גז טבעי בשל פחד לא ממשי מהעתיד. אף אחד לא יודע מה יהיה עוד 25 שנים, והטיעונים הללו הם מבחינתי לא רציניים. אולי במהלך התקופה הנדונה ישתנו טכניקות הוצאת הגז? ואולי מחיר הגז הטבעי יירד בעתיד על רקע גילוי משאבי נפט וגז טבעי חדשים בעולם?".

"ישראל תוכל לייבא גז טבעי ממדינות אחרות במידת הצורך"

ד"ר סולברג סבורה כי יש לקבל את ההחלטות באשר לייצוא הגז לאחר עריכת ניתוח מעמיק שיתייחס גם לתרחישים עתידיים. לדבריה, "יש לערוך ניתוח כלכלי מקצועי שכולל מומחים מתחום האנרגיה שמתמצאים בטכנולגיות מתקדמות. כיום השימוש העיקרי בגז טבעי נועד לייצור חשמל. אין לדעת מה תהיה התקווה החדשה של האנושות בשנים הבאות, והאם מקורות אנרגיה חלופיים יתפסו את מקומו של הגז הטבעי, כך שאולי כדאי לייצא את הגז הטבעי במחירים הנוכחיים. במידה ואכן יהיה מחסור מסוים, הרי שישראל תוכל לייבא גז טבעי ממדינות אחרות". ד"ר סולברג מציינת בהקשר זה את המקרה של בריטניה, שהחלה לפני כ-15 שנים בייצוא של הגז הטבעי שמצאה במאגרי הים הצפוני בשיתוף עם נורבגיה בשנות ה-60 של המאה הקודמת. בשנת 1998 נחנך מוליך הגז לבלגיה שאיפשר הזרמה דו כיוונית של הגז הטבעי, כך שבשנת 2002 החלה בריטניה לייבא גז באמצעות הצינור. לדבריה, "במקרים בהם לבריטניה היו עודפי גז היא ייצאה אותו ליבשת אירופה ולא השאירה אותו בשטחה, ובמקרה בו היה מחסור היא ייבאה גז ממדינות אירופה".

"הסבירות כי יהיה מחסור חמור בגז טבעי בעתיד נמוך מאוד"

סולברג מותחת ביקורת על תפקוד הממשלה בעניין סוגיית ייצוא הגז הטבעי. לדבריה, "הממשלה לוקחת בחשבון מקרי קיצון, מקרים שמתארים קטסטרופה לפיה יהיה מחסור חמור בגז טבעי שהסבירות להתממשותה נמוכה מאוד. אם ישראל תחליט לשמור את מאגר 'לוויתן' לתקופה של כ-40 שנים למקרה שייחסר היא תפסיד תקבולי מיסים אדירים מהיצוא. כלל לא בטוח אם ישראל תעשה שימוש בכל היקף הגז הטבעי בעתיד. נראה לכאורה כי החלטת שר האנרגיה שלום התקבלה על סמך רגשות הציבור בלבד, ואם יש טיעונים מקצועיים שוועדת צמח לא שקלה או לקחה אותם בחשבון הרי שמן הראוי לדון בהם".

ד"ר סולברג סבורה כי "קרן העושר" הממשלתית, שצפויה להיות מוקמת בשנת 2018 ולקלוט את רווחי המדינה מתגליות הגז הוא צעד נכון. לדבריה, ישראל צריכה ליישם את המודל הנורבגי, לפיו ההכנסות ממשאבי הגז והנפט מנורבגיה מועברים לקרן השקעות שמשקיעה בנכסים ברחבי העולם לרווחת הדורות הבאים שם. נציין כי קרן הנפט של נורבגיה החלה לנהל נכסים בשנת 1996 שהיקפם כיום מוערך ביותר מ-713 מיליארד דולר - כ-1% משווי השוק של כל ניירות הערך (מניות ואג"ח) הנסחרים בעולם. בהקשר זה, סולברג מציינת כי "היא בטוחה שישראל תוכל לנהל את הקרן משיקולי יושר והשקעות נכונים".

לסיכום, כאשר אני שואל את ד"ר סולברג האם החלטת שר האנרגיה סילבן שלום להקטין את שיעור ייצוא הגז תדיר חברות אנרגיה מלהשקיע בישראל, היא סבורה שאכן כן. לדבריה, "אמנם גם בשיעור הייצוא הנוכחי הפקת הגז עדיין רווחית מאוד לחברות ושותפות הגז הטבעי. אולם, החלטתו הנוכחית של שר האנרגיה, זאת מבלי לפרט ולהסביר את מכלול השיקולים שתרמו לכך, מהווה פגיעה בעיקרון הוודאות, שהינו הבסיס והיסוד האינטגרלי בהשקעות".