סופת על משביתה את טקסס ומחירי הנפט ממריאים לשיא של שנה

אם היה "חסר משהו" לכוחות ההצלה ושירותי הבריאות בטקסס שבארה"ב, אחת המדינות שנפגעו הכי קשה במגפה, זו הסופה הקשה ומכת הקור שהביאה עמה ושפגעה קשות במדינה. כמה קשה? הסופה, שמדברים עליה בקנה מידה היסטורי, הביאה לקריסה כמעט מלאה של תשתיות החשמל במדינה השנייה בגודלה מבחינת שטח – אחרי אלסקה – ושנייה בהיקף האוכלוסייה רק לקליפורניה. רק לשם הבנה, בטקסס יש 4 מתוך 20 הערים הגדולות בארה"ב, כשיוסטון, העיר הגדולה במדינה היא ה-4 בגודלה בארה"ב והמדינה כולה מונה קרובל-30 מיליון תושבים – שזה יותר מכל אוכלוסיית אוסטרליה.

אז בזמן ששירותי הבריאות שוברים את הראש, כשלטקסנים אין חשמל והם נקראים להרתיח מים ולצפות להמשך הפגיעה ברשת החשמלית, כשהפוליטיקאים מתנגחים אחד בשני בהאשמות על מי אחראי למחדל, מחיר הנפט – שטקסס היא מהשחקניות החשובות בעולם בתחום – ממשיך לעלות על רקע החשש שהסופה תשבש את האספקה מהמאגרים העצומים במדינה.

יתר על כן, הסופה השביתה 40% מייצור הנפט, מה שצפוי לדחוף למעלה את המחיר של הסחורה. נכון לכרגע, יש קיצוץ של 3 מיליון חביות יומיות בתפוקת הנפט, שמהווים 27% מכלל תפוקת הנפט של ארה"ב. לשם השוואה, בחודש ינואר ארה"ב הפיקה 11 מיליון חביות ביום.

נכון לכתיבת שורות אלה, מחיר חוזה עתידי על נפט גולמי (WTI) עומד על 61.3 דולר לחבית. בשיא היומי הוא גירד את ה-62 דולר. בכלל, מאז סוף אוקטובר, אז עמד מחיר חוזה על 35.8 דולר, הנפט הגולמי עשה ראלי של 71%.

מה עם הנפט מסוג ברנט אתם שואלים? שלומו, או לפחות מחירו, מצוין. בשיא היומי הגיע ל-65.4 דולר לחבית. נכון לכתיבת שורות אלה, המחיר עומד על 64.5 דולר לחבית. כמו ה-WTI, הברנט עשה ראלי של 72% מאז סוף אוקטובר.

האיזון במחיר ביחס לשנה האחרונה, נובע ממדיניות הקיצוצים שנקטו מדינות אופ"ק – קרטל הנפט העולמי המונהג על ידי סעודיה – וגם מדינות אופ"ק+ המונהגות על ידי רוסיה. זאת לאחר שבינואר בשנה שעברה, בתחילת משבר הקורונה, נוצרה מלחמת מחירים בין המדינות. מה שקרה זה שרוסיה סירבה לקצץ ובתמורה סעודיה הסירה את כל המגבלות והתחילה לשאוב נפט בלי הכרה.

הגברת השאיבה יחד עם ירידה חדה בביקושים עקב הסגרים העולמיים, הביאו בחודש אפריל לנפילה של החוזים העתידיים על הסחורה למינוס 38 דולר, לאחר שכל המחסנים היו מלאים עד הסוף וספינות נאלצו לתפקד כמחסנים צפים. הם בסוף "התאזנו" על 11 דולר לחבית – אבל המכה של אותו חודש אפריל, עדיין מהדהדת בתעשייה ותמשיך להדהד עוד זמן רב.

האיזון מאז אוקטובר האחרון, שהביאו בשבועות האחרונים לרמה של תחילת ינואר 2020 – אז חוסל מפקד משמרות המהפכה האיראני, קאסם סולימאני ושהביא המתיחות האזורית לשיא – מעיד על כך שהתעשייה הצליחה למצוא את הקו העדין שבין הביקוש להיצע, הודות לקיצוצים בתפוקה.