מה הדוחות של ארמקו אומרים על מצב סקטור הנפט העולמי?

זה לא סוד ש-2020 הייתה כנראה השנה הכי קשה, אבל גם הכי חשובה, לסקטור הנפט העולמי מאז המצאת המנוע ממונע דלק המסחרי הראשון ב-1872. מנועי הבערה הפנימית הומצאו כבר 80 שנה לפני, אבל רק כשהממציא האמריקאי ג'ורג' ברייטון הפך את מנועי הבערה הפנימית לכדאיי כלכלית, המנוע והצורך שלו בנפט הניעו את גלגלי התעשייה למעלה מ-130 שנה.

זה נכון שעוד לפני המגפה הסקטור היה בדעיכה, בשל התוכניות הרב שנתיות שהציגו חלק לא מבוטל ממדינות העולם לאחר הסכם פריז שנחתם ב-2015, אבל גם בשל הסכם קיוטו בשנות ה-90, שהיה הסנונית הראשונה שבישרה שלאנושות מתחיל להימאס מזיהום אוויר וזיהום באופן כללי. אז נכון, הנפט עוד לא מת וגם לא ימות בשנים הקרובות, בשל תעשיית הפלסטיק, הווזלין וגם תעשייה כבדה שעדיין מסתמכת על מנועי בערה פנימיים ממנועי בנזין, אבל הנפט אף פעם לא יחזור לכוח והעוצמה של המאה ה-20.

למה 2020 הייתה השנה החשובה ביותר בהיסטוריה של הנפט? ראשית, בשל החוזים העתידיים שלראשונה צנחו למחיר שלילי של מינוס 38 דולר במהלך חודש אפריל. כזכור, מלחמת המחירים בין סעודיה ורוסיה בתחילת משבר הקורונה, הביאו להצפה של נפט בשווקים, כשהמאגרים בהאב באוקלהומה שבארה"ב הגיעו לשיא הקיבולת, בשל ירידה חדה בפעילות הכלכלית. בסוף החוזים התאזנו על 11 דולר, אבל הנזק כבר נעשה. זה הפך לראשונה את הנפט ללא כדאי כלכלית, מה שהוביל לצמצום משמעותי של ענקיות הנפט בפרויקטים עתידיים.

התחזית של ה-IEA לא מזהירה
עד כמה המצב אקוטי, בסוכנות האנרגיה הבינ"ל (IEA) של האו"ם, מעריכים כי מרבית הצמיחה בשוק הנפט עד 2026, צפויה להגיע משווקים מתפתחים, שבניגוד לכלכלות מפותחות עדיין תלויים בזהב השחור. "ב-2020 צריכה נפט העולמית ירדה ב-9 מיליון חביות ביום ביחס ל-2019, כשרמת הצריכה לא צפויה לחזור לרמה הזו עד 2023", נקבע בתחזית של ה-IEA. "ב-2026 הצפי הוא לצריכה של 104 מיליון חביות ביום, מה שיהווה צמיחה של 4.4 מיליון חביות ביחס ל-2019", הוסיפו.

"מרבית צריכת הנפט תגיע מכלכלות מתפתחות, בעיקר באסיה, בשל הצמיחה באוכלוסייה ועלייה בהכנסות. עם זאת במדינות ה-OECD, צריכת הנפט לא צפויה להגיע לרמה של לפני המגפה", כתבו. "בתרחיש הבסיס שלנו, צמיחת הנפט בין 2019 ל-2025, תעלה בממוצע שנתי של 3.5 מיליון חביות ביום", סיכמו.

אגב, מחיר החוזה על חבית נפט גולמית עומד על 61.4 דולר לחבית, שמהווים אפסייד של 72% מאז חודש אוקטובר, אז החוזה עמד על 35.8 דולר לחבית. גם חבית של נפט מסוג ברנט עלתה בקצת יותר מ-72%, מרמה של 37.4 דולר ל-64.6 דולר.

הכנסות ארמקו ירדו ב-44%, הדיבידנד נשמר
אם מסתכלים על מניית ארמקו (2222), המניה של חברת הנפט הלאומית הסעודית – והחברה הציבורית הגדולה בעולם בשווי של 7.8 טריליון דולר – היא אמורה להוות אינדיקטור משמעותי לתעשיית הנפט העולמית. זה נכון שסעודיה חווה עלייה במתיחות עם איראן, שהובילה לירי של מורדים חותים בתימן על מפעלי ארמקו, כמו גם עלייה בתקיפות של מיכליות בים, אבל בסוף שוק הנפט העולמי הוא הרבה יותר גדול מהאירועים הנקודתיים הללו.

החברה הודיעה על ירידה של 44% בהכנסות החברה בכל 2020, שמתבטאים בהכנסות של 49 מיליארד דולר, לעומת הכנסות של למעלה מ-88 מיליארד דולר ב-2019. באופן לא מפתיע, החברה מסרה כי ההכנסות "הושפעו ממחירי נפט נמוכים וירידה בהיקפי מכירות".

המזומנים הפנויים של החברה נפלו ב-40% ל-49 מיליארד דולר, אך יחד עם זאת, החברה הודיעה שתשלם דיבידנד שנתי של 75 מיליארד דולר למשקיעים. "האסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו", מסר מנכ"ל החברה, אמין נאסיר בהודעה לעיתונות, "היא לעשות אופטימיזציה בפורטפוליו של השקעות הגז והנפט של החברה, ככל שסביבת המאקרו תמשיך בשיפורים, כשאנחנו רואים עלייה בביקושים מאסיה וביתר השווקים".

כשנשאל בראיון ל-CNBC בנוגע ליכולת של החברה להתמודד עם מתקפות איראניות על תשתיות וספינות סעודיות, נאסיר אמר כי "הדבר הכי חשוב זה שנהיה מוכנים. מכל התקפה למדנו משהו, כשההתקפה על ריאד הייתה משמעותית, כי שעות אחריה כבר התחלנו בתיקונים והמתקן חזר לעבודה.

באופן כללי, העלייה במחירי הנפט נובעת מהקיצוצים שביצעו מדינות קרטל הנפט אופ"ק בראשות ערב הסעודית ומדינות אופ"ק+ בראשות רוסיה, בעקבות נפילת המחירים באפריל אשתקד. בשנה שעברה העריכה ארמקו כי המחיר הממוצע של חבית נפט ב-2021, יעמוד על בין 50 ל-55 דולר. סעודיה צריכה שמחיר של חבית תעמוד על 80 דולר לחבית על מנת להגיע לאיזון תקציבי. כל עוד הביקושים ימשיכו לעלות והקיצוצים יישארו בתוקף, כנראה שנראה עלייה במחירים, בניסיון של חברות הנפט ומדינות לגשר על ההפסדים שהביאה 2020.