המדור ההיסטורי: רוברט אוון - מממציאי הקואופרטיב
רוברט אוון (1771-1858) היה מהפכן חברתי ונחשב כיום לאבי תנועת הקואופראטיב. כבר בגיל 9 יצא אוון לתעשייה. את השכלתו רכש עד אז בבית ספר מקומי ומאז באולמות העבודה של תעשיית הטקסטיל. לאחר שעבד מספר שנים תחת סוחר בדים, קיבל תחת אחריותו, בגיל 19 מפעל כותנה בו עבדו כ-500 אנשים. במהרה הפך המפעל להיות אחד המוצלחים והרווחיים ביותר בכל ממלכת אנגליה.
המפעל שלו היה הראשון באנגליה שהסכים להשתמש בכותנה ממדינות דרום ארה"ב. תוך שימוש בטכנולוגיות חדשות שהמציא בעצמו שיפר את איכות מוצריו והביא את המפעל, פעם אחר פעם, להישגים חדשים. בגיל 24 הפך להיות שותף ומנהל בפועל של חברת קורלטון טוויסט הממוקמת במנצ'סטר. החברה הפכה להיות הצלחה גדולה, אוון ושותפיו זכו לפרסום ועושר כתעשיינים ענקיים בממלכה אדירה.
לאחר שהתאהב בבתו של בעל מפעל בניו לנארק דחף את שותפיו לרכוש את המפעל ועבר להתגורר שם. בניו לנארק, מעודד מההצלחה האדירה שזכה לה במנצ'סטר, החל אוון ליישם תורה חברתית מהפכנית על עובדיו. המפעל עצמו העסיק קרוב ל-2,000 אנשים, 500 מתוכם ילדים עניים שהובאו לשם מבתי מחסה באיזור.
האנשים במפעל היו תחתית ההירארכיה באוכלוסיה. אנשים מהרמות היותר מכובדות של החברה, סירבו לעבוד שעות כה רבות תחת תנאים גרועים ואוכלוסייה של שיכורים וגנבים. רוב המשפחות חיו בבתים של חדר אחד תחת תנאי סניטרים גרועים, הקניית השכלה לא עמדה על הפרק כלל וכלל.
אוון החליט לשנות את העוול, תחת אידאולוגיה שוויונית ורעיונותיו המהפכנים החל לשפר את תנאי המחייה של עובדיו. הוא שיפר את בתיהם והוסיף חדרים נוספים, הקים חנות בעיירה בה יכלו עובדים לרכוש מוצרים במחירי עלות, הוא לימד אותם את חשיבות השמירה על היגנה ומשמעת, ושם את מכירת מוצרי האלכוהול תחת פיקוח קפדני. ההצלחה הגדולה ביותר של אוון הייתה בהקניית חינוך לילדים שעבדו אצלו במפעל ולילדי הפועלים.
לרעיונותיו של אוון היו השלכות פיננסיות מרחיקות לכת. המפעל, למרות שהמשיך להיות רווחי מאוד, החל לסבול משטף ההוצאות. אוון פירק את השותפות והקים אחת חדשה עם אנשי עסקים אשר הבינו את חשיבות הפילנתרופיה. במהירה החל אוון לכתוב ולהרצות בנוגע לתפיסתו העיסקית, שהייתה באותם זמנים, מהפכנית. אוון הקנה לעצמו שם בכל אירופה, רעיונותיו של חינוך לעובדים וזכויות בסיסיות היו חסרות תקדים באופן יישומם. אנשי עסקים וממשל באו לראות וללמוד.
רעיונותיו הסוציאליסטים רק הלכו וגברו עם השנים. הוא הטיף על צורתה של קהילה אוטופית (תראו אם זה נשמע לכם מוכר, ואנחנו לא אמרנו: קיבוץ). קהילות, הוא אמר, של בערך 1,200 איש, צריכות לחיות ביחד בבניין מרובע אחד עם מטבחים משותפים. לכל משפחה צריכה להיות דירה משלה והאחריות על הילדים עד גיל 3. לאחר גיל 3, על הילדים להיות באחריות הקהילה. לקהילות צריכה להיות היכולת לספק לעצמם את כל הצרכים. הן צריכות לקום בכל העולם, להתאגד בקבוצות של 10, 100 ועשרות אלפים כולם עובדים למען טובת הכלל.
ב-1825 הקים אוון 2 קהילות כאלה, האחת בארה"ב והשנייה באנגליה. לאחר שנתיים נכשלו שתי הקהילות באופן נחרץ. אחד מהמשתתפים בזו שהוקמה בארה"ב היה אחד הפילוסופים הבולטים של התנועה האנרכיסטית האמריקנית שעתידה לקום. ב-1828 ניתק אוון קשר עם המפעלים שהיו בבעלותו ועם קשריו העיסקיים.
בשלב הזה אוון כבר לא היה יותר איש עשיר. את רוב הונו הוא הוציא על הניסוי הקהילתי בארה"ב. הוא חזר לאנגליה לא כאדם עשיר, תעשיין בעל ממון והון אלא כמוביל תנועה עולמית בעלת רעיונות מהפכניים ותעמולה נמרצת.
אוון עבר להתגורר בארה"ב, וניסה בשנים הבאות, להקים קהילות חדשות ברחבי העולם. כל הקהילות שהקים נכשלו באופן נחרץ. עד 1846 כל שנותר מהמהפכן הצעיר ורעיונותיו הייתה תנועת הקואופרטיב. ללא הון ולאחר שנות כשלון ראה אוון את רעיונותיו הולכים ונמוגים, תנועת הקואופורטיב באותן זמנים החלה אט אט להתמוגג.
הוא נעלם מהתעמולה והפסיק להטיף, הוא מת בעיר בה נולד בשנת 1858 במחשבה כנראה, שרעיונותיו נשארו וישארו עוד דף חסר ערך בדפי ההיסטוריה. לו רק היה יודע לאן יובילו רעיונותיו במאה שתבוא אחר כך.
