סד"א/השפעת ניהול מו"מ לפשרה על התיישנות/עליון

עובדות וטענות: המבקש, תושב רמת הגולן, היה במועדים הרלוונטיים הבעלים של עדר צאן ובקר. לטענתו כתוצאה מירי של חיילי צה"ל, שהתרחש בשנת 1988, נהרגו אחד-עשר ראשי בקר השייכים לו. המבקש שלח מכתב למחלקת התביעות של משרד הביטחון, בו דרש פיצוי כספי בגין הנזק שנגרם לו. בשנת 1995, שלח משרד הביטחון למבקש מכתב, בו הודיע על נכונותו לשלם סך של 9,500 ש"ח וזאת מבלי להכיר באחריות. מספר חודשים לאחר מכן, שלח משרד הביטחון מכתב נוסף במסגרתו העלה את הצעתו לסך של 11,000 ש"ח. המבקש סירב, ובשנת 2001, כחמש שנים לאחר ההתכתבות הנזכרת, הגיש לבית משפט השלום תביעה נגד המדינה בגין הנזק אשר נגרם לרכושו. בתגובה, הגישה המדינה בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות. בית משפט השלום דחה את טענת ההתיישנות וציין כי על פי הוראת סעיף 9 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 הודאת נתבע בקיום זכות התובע מתחילה מחדש את מרוץ ההתיישנות. בית המשפט קבע כי במקרה דנן יש לראות במכתבים ששלח משרד הביטחון כהודאה בזכותו של המבקש לפיצויים. לפיכך, מרוץ ההתיישנות החל מחדש במועד בו נשלחו המכתבים ותביעתו של המבקש, שהוגשה כחמש שנים לאחר מכן, טרם התיישנה. על החלטה זו הגישה המדינה ערעור שהתקבל בבית המשפט המחוזי. מכאן בקשת רשות הערעור נשוא הדיון. לטענת המדינה יש לדחות את הבקשה שכן, ראשית, חילופי הדברים בין הצדדים אינם עולים כדי הודאה בקיום זכות ושנית, הכותרת "מבלי לפגוע בזכויות", שנוספה למכתבים ממילא מונעת סיווגם של מכתבים אלה כהודאה.

דיון משפטי: כב' הש' ד' ביניש: האינטרס הציבורי מצדיק עידוד מגמה של ניהול משא ומתן בין צדדים. אם כל מסמך שהועבר בין צדדים במסגרת משא ומתן ייחשב כהודאה לצורך סעיף 9 לחוק ההתיישנות, יהיה בכך כדי לפגוע בנכונות צדדים יריבים ליצור תקשורת מכל סוג שהוא ובוודאי יפגע הדבר בנכונותם לנהל משא ומתן. על כן, ככלל, אין לראות בניהול משא ומתן לצרכי פשרה הודאה המפסיקה את מרוץ ההתיישנות לצורך סעיף 9 לחוק ההתיישנות. עם זאת, לא כל מקרה בו היתה חליפת מכתבים בין צדדים תזכה לפטור אוטומטי מתחולתו של סעיף 9 לחוק ההתיישנות רק בשל טענה כי מדובר היה במשא ומתן לצרכי פשרה אלא יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו. במכתבים נשוא ענייננו, מוצע אמנם פיצוי למבקש, אולם לא ניתן ללמוד על הודאה בקיום זכותו של המבקש. יתרה מכך, במכתב בו פורטה ההצעה הראשונה נאמר כי משרד הביטחון מסכים לשלם למבקש "מבלי להכיר באחריות". אכן, אין בתיבה זו כדי ליצור הגנה מפני הטלת אחריות, אולם יש בה כדי להעיד על כוונתו ומהותו של המכתב. נראה כי הצעת הפשרה שהוצעה במכתב לא נבעה בהכרח מהכרה באחריות, אלא מדובר היה בהצעה שככל הנראה, נועדה לסלק את מטרד התביעה. לאור כל האמור יש לדחות את הבקשה. אשר לרישום "מבלי לפגוע בזכויות", יש לקבוע כי רישום זה אינו שולל בהכרח, בכל הנסיבות, את האפשרות לקבוע כי האמור במסמך מהווה הודאה לפי סעיף 9 לחוק ההתיישנות; כל מסמך ייבחן על פי תוכנו ובהתאם לנסיבות המקרה.

הבקשה נדחית אין צו להוצאות