סד"א/טענות שהיו צריכות לעלות ע"י צד כמעשה בית דין

עובדות וטענות: המערער, מוטי גורה, בין מייסדיה של חברת אדאקום טכנולוגיות, ערב אישית לחיובי החברה למשיב, בנק לאומי, עד לסך של 750,000 דולר. משכשלה החברה מלעמוד בחיוביה, נתבע המערער לפרוע את חובה לבנק. התביעה התקבלה והמערער חויב בתשלום על בסיס ערבותו (להלן: "ההליך הראשון"). ייצויין כי כחודש לאחר הגשת הסיכומים פנה המערער לבית המשפט וטען כי יש להפחית מסכום החוב חיובי ריבית העולה על הריבית החוקית, בהתאם לאמור בסעיף 134 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. בית המשפט בהליך הראשון דחה את טענתו מפאת האיחור בהעלאתה. זמן מה לאחר מכן, הגיש המערער תביעה לבית המשפט המחוזי כנגד המשיב בה עתר, בין היתר, להצהרה כאמור על הפחתת הריבית טענה זו נדחתה על הסף ע"י רשמת בית המשפט המחוזי בנימוק שהתקיים לגביה מעשה בית דין שכן בית המשפט בהליך הראשון כבר דחה אותה. מכאן הערעור במסגרתו טוען המערער כי מקום בו נדרש בית המשפט לבירור פלוגתא כזו או אחרת ודחה אותה מטעמים דיוניים, אין בכך כדי להקים מחסום המונע את העלאת הטענה על ידי בעלי הדין בהליך מאוחר יותר. למעשה טוען המערער כי היווצרותו של מעשה בית דין מותנית בהכרעה מהותית של בית המשפט בפלוגתא עליה חלוקים בעלי הדין.

דיון משפטי: כב' הש' ע' ארבל: סדרי הדין אינם חלק נפרד משיטת המשפט, אלא קשורים הם בקשר גורדי לזכויות המהותיות המוקנות על פי הדין. עמדה זו באה לידי ביטוי אף בהחלת דוקטרינת מעשה בית דין, במקרים בהם נדחתה תובענתו של בעל דין על הסף, ולו מפאת אי עמידתו בהוראות סדרי הדין גם כן. לנוכח האמור, אין מקום איפוא להבחנה אותה מציע המערער, לפיה תחולת הכלל מותנית באופייה ה"דיוני" של ההכרעה השיפוטית במסגרת ההליך הראשון. כלומר, מעשה בית דין אינו חל רק לגבי פלוגתאות שהועלו על ידי בעלי הדין בהליך משפטי קודם, אלא אף על טענות שהיה על בעלי הדין להעלותם במסגרת הליך זה. העובדה כי בעל דין מנוע מלהעלות טענה שיכול היה להעלותה בפני בית המשפט במסגרת הליך משפטי, ולא עשה כן, עולה בקנה אחד עם השיקולים העומדים בבסיס דוקטרינת "מעשה בית דין" שכן על צד להליך לדאוג להביא בפני בית המשפט את כל טענותיו הרלוונטיות במועד. גם העובדה, כי בעל הדין שמנגד יוצא נשכר לכאורה כתוצאה ממחדלו של המערער להעלות את טענותיו במועד, אין בה כדי להצר את תחולת ההשתק. מן הכלל אל הפרט: בית המשפט המחוזי בהליך הראשון לא אפשר את הדיון בטענת המערער כי יש להפחית מסכום החוב חיובי ריבי העולה על הריבית החוקית, לגופו של עניין בשל העלאת הטענה רק לאחר הגשת הסיכומים. רשמת בית המשפט המחוזי ראתה בהחלטת בית המשפט בהליך הראשון כמעשה בית דין למרות שמדובר בהחלטה דיונית. אין להתערב בהחלטתה זו.

הערעורים נדחה המערער ישא בהוצאות בסך 20,000 ש"ח