הדולר לאן? הכספים זורמים להיכן שיש ריבית גבוהה

בשבוע שעבר פרסמנו את החלק הראשון של מפגש שקיימנו עם שלושה מומחים מובילים בתחום המסחר במטבעות. היום אנו מפרסמים את חלקו השני של המפגש שבו נכחו מנהל חדר העסקאות במטבעות של הבנק הבינלאומי, דרור זק"ש, מנכ"ל חברת תכלית מקבוצת בנק דיסקונט, איל סגל, והכלכלן הראשי של בית ההשקעות גיפט, ערן בסון.

מה יעשה גרינספאן ב-20 בספטמבר האם הוא יעלה שוב את הריבית?

זק"ש: אני מאמין שהוא יעלה את הריבית, על רקע המאמץ הכללי לחילוץ המשק האמריקני מנזקי קטרינה. בארץ, יש סיכוי יותר מסביר להעלאה של הריבית בטווח הבינוני. אך ידוע גם שלנגידים יש מסורת לניהול המדיניות של הריבית בהתבטאויות כך שצריך להקשיב לדברי הנגיד פישר.

איל סגל: החלטות הריביות הקרובות עלולות ליצור פיחות. משום שפער הריביות שיווצר עלול לדחוף את הדולר בארץ כלפי מעלה.

מה לגבי נתוני מאקרו מהותיים בעולם למסחר בדולר?

דרור זק"ש: נתון שהוא חשוב מאוד מאוד הוא מאזן הסחר האמריקני. עוד נתונים חשובים הם התחלות הבנייה החדשות בארצות הברית (הן מעידות על מצב בועת הנדל"ן, ח.ש), נתוני האבטלה במשק האמריקני, וגם הג'ובלס קליימס במשרות הנון-פארם (תביעות אבטלה שבועיות לא חקלאיות, ח.ש).

ערן בסון: אנחנו רואים שעקב הריביות הנמוכות בארצות הברית, האמריקנים ממעטים לחסוך ומרבים לצרוך. הריביות הנמוכות סייעו רבות לשוק הנדל"ן, כך שככל שהתשואות שם ממשיכות לעלות הן מהוות אטרקציה מול הריבית על הדולר.

איל סגל: באנגליה לדוגמא, העלו את הריבית בכדי להרגיע את שוק הנדל"ן שם. התוצאה היתה שהמהלך הרגיע את הגידול במחירים. אך הוא מקשה לחזור ולהוריד את הריבית על הליש"ט. בארצות הברית אנחנו רואים את התשואות של האג"ח בטווחים הארוכים יורדות, בזמן שגרינספאן מעלה את הריבית (דבר שאמור לייצר עליה בתשואות הרחוקות, ח.ש). מצב זה אירע בעבר בתקופות של לפני מיתון, אך הוא גם יכול להעיד על הצטיידות מסיבית של הסינים באג"ח אמריקני.

מה המגמה הלוהטת במסחר העולמי במטבעות?

דרור זק"ש: הטרנד החזק היום הוא העניין של הבלאק-בוקס. אנשי מחשבים ומתמטיקה מפתחים מודלים ונותנים למחשבים להריץ עסקאות באופן אוטומטי. באותן "קופסאות שחורות" מבצעים המחשבים את המסחר בצורה מדויקת וחדה.

האם יש אפשרות למשחקי ארביטראז' במטבעות?

דרור זק"ש: שחקני הארביטראז' קיימים רק דרך הבלאק-בוקס. אין כמעט פערי ארביטראז' בשוק המטבעות הגלובלי וזה כמעט בלתי אפשרי להנות מהם במסחר רגיל.

מה יהיה עם היואן הסיני ומשטר הקיבוע שלו?

זק"ש מסביר כי הסינים מפחיתים כיום את היואן ברצועה מסוימת. לדעתו הבנק המרכזי בסין יכנע בסוף ללחץ (מהממשל האמריקני, ח.ש) ויחליש במידה מסוימת את היואן. "הבנק המרכזי בסין הוא גם ככה ספקולנט גדול והוא יכול בהחלט להפיץ שמועה, להכנס לפוזיציה ולצאת ממנה".

בעניין הביקושים הגוברים כל העת בשוק הסחורות מסכימים המומחים כי העולם המתועש ממשיך לגדול. מעמדי הביניים החדשים בסין ובהודו צפויים להגדיל את עצמם במידה ניכרת בתוך כעשור. מצב זה מחייב ביקושים גוברים לסחורות בכדי לעמוד בקצב הגלובלי של הייצור. לכן אנחנו רואים "בום" במחירי חלק מהסחורות בעולם.

מה המטבעות החמים היום ומה מוביל לכך?

דרור זק"ש: עידן הריביות הנמוכות הוביל לחיפוש אחרי מטבעות עם ריביות גבוהות יותר שנותנות אטרקטיביות למשקיעים. התשואות הנמוכות מובילות לפריחת השווקים המתעוררים. הריאל הבריזלאי נחשב למטבע חם, הקורונה האיסלנדית נותנת 10% ריבית בשנה והופכת לחמה לאחרונה.

להיכן שיש ריבית זורמים הכספים, גם המטבע האוסטרלי הפך לאטרקטיבי. בין השטרלינג לפרנק השוויצרי נוצר פער יפה של כמעט 4%. הזלוטי הפולני נתן בפרק זמן יפה תשואה של 25% פלוס ריבית של 6%.

מה דעתכם על הסטרקצ'רים?

בסון סבור כי מדובר באפיק כדאי למשקיע. הוא בדרך כלל מוצע על ידי הבנקים בשמירה על קרן הפקדון והוא מעניק להם את האפשרות לגוון את ההשקעה ולהשיג תשואה עודפת בעידן הריביות הנמוכות. "העולם הולך לכיוון של הסטרקצ'רים - זה נהיה הדבר החם של השוק."

המומחים מסכימים כי אין דרך למשקיע מהיישוב להבין את התמחור של הסטרקצ'ר. הוא לא יודע מהו שיעור הרווח שעושה עליו הבנק כשהוא מפקיד את הפקדון. הוא רק יודע שהוא רכש סוג של אופציה אקזוטית במחיר הריבית לתקופה שבה נסגר הסטרקצ'ר. אך עדיין המוצר הזה נותן לו להנות מכמה עולמות במקביל.

דרור זק"ש: אני חושב שהסטרקצ'רים הם דבר מעולה. הם מעניקים משהו למשקיע הקטן שהוא לעולם לא יוכל לעשות לבד. זאת אלטרנטיבה מאוד טובה.

מה לגבי הדולר בארץ מה צפוי לו בטווח הקרוב והבינוני.

דרור זק"ש מעריך כי המשקיעים המקומיים לא מגיבים בשוק המט"ח. השוק נראה בינתיים שקט. איל סגל סבור כי נתוני המאקרו החיובים של ישראל עשויים לעזור לנו להסתכל בטווח הארוך שנותר חיובי. הכלכלה נעה בכיוון חיובי, מסביר סגל, ומוסיף לראיה את הצמיחה, הירידה באבטלה, הגידול בהכנסות ממיסים, והמדד המשולב של בנק ישראל שחזר לעלות.

תודה רבה על השתתפותכם באירוע ה"דולר לאן?".

בהכנת הכתבה השתתפו: חזי שטרנליכט, דרור איטח, שרון שפורר וליאור גוטליב.