מקרקעין/מדת ההוכחה הדרושה לבעלות על נכס נפקד/עליון

מרגע שנכס הוכרז כנכס נפקד, על-מנת להוכיח אחרת, דרושה הוכחה מעל לכל ספק המתקבל על הדעת. כאשר מדובר בנכס שהבעלות הנטענת נרכשה בו קודם לחוק המקרקעין, יחולו עליו החוקים, הפסיקה ודיני היושר שקדמו לו ובכללם סעיף 80 לחוק הפרוצדורה העותמאנית, הקובע כנגד דרישת הכתב, הוכחתה של ראשית ראיה. חוזה שלא צויינו בו שטח הנכס וגבולותיו, המהווים את לב ליבו של ההסכם, לא יענה על דרישה זו
עודד ארבל |

עובדות וטענות: תביעת המערערת להצהיר כי הנה זכאית להרשם כבעלים של חלקות, המצויות בכרם התימנים בת"א, נדחתה ע"י ביהמ"ש המחוזי. בפסק דינו, קובע ביהמ"ש, כי מאחר והאפוטרופוס לנכסי נפקדים הוציא תעודה כי הנכס נפקד, אזי לפי סעיף 30 לחוק נכסי נפקדים, תש"י-1950, הנטל לסתור קביעה זו מוטל על המערערת. המערערעת לא הוכיחה כי רכשה את הנכס. לטענת המערערת, מאחר והנכס נרכש בשנת 1936, טרם כניסתו של חוק המקרקעין לתוקף, אזי יש להחיל על תביעתה את החוקים, הפסיקה ודיני היושר שהיו קודם לחוק זה ובכללם סעיף 80 לחוק הפרוצדורה העותמאנית הדורש להוכחת תביעתה, ראשית ראיה, שלטענתה מתקיימים במסמכים שהוצגו לביהמ"ש המחוזי.

דיון משפטי: כב' הש' י' עדיאל: לאור אישור האפוטרופוס על נכסי נפקדים, כי הנכס הוא נפקד, מקובלת עליי פסיקת ביהמ"ש קמא כי ע"מ להוכיח אחרת, דרושה הוכחה "מעל לכל ספק המתקבל על הדעת". כן מקובלת עליי טענת המערערת, כי מבחינת דרישת הכתב, די במסמך שיענה על דרישותיו של סעיף 80 לחוק הפרוצדורה העותומאנית, היינו די במסמך שיבטיח, כאשר מצרפים אליו עדות אחרת, את הוכחת ההסכם בדרך מהימנה. אמנם, החוזה והקבלות על תשלום מיסי רכוש, שהוצגו ע"י המערערת מקיימים את דרישת הכתב המופחתת הזו. אולם, אין הדבר פוטר את המערערת, מלעמוד בנטל ההוכחה המוטל עליה בהצגת ראיות מהימנות אחרות, אם אין מדובר בראיות בכתב, ובכך המערערת לא עמדה. מחוזה המכר שהוצג ע"י המערערת, לא ניתן לזהות את הנכס. החוזה, חסר פרטים בדבר שטח החלקה וגבולותיה, פרטים המהווים את לב ליבו של הסכם מכר מקרקעין, ובהיעדרם לא ניתן לבסס תביעת בעלות. וכך גם בתצהירים שהוגשו ע"י המערער, לא היה בהם כדי לזהות את הנכס. בספרי המיסים שנבדקו, כלל לא צויינו המערערת והמוכר כבעלי הזכויות בקרקע וגם בקבלות המס שצורפו אין כדי להוכיח את זכותה של המערערת בקרקע וזאת, לאור סעיף 69 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים הקובע, כי "תשלום מס החל על קרקע כאמור ששולם ע"י אדם, לא יפגעו בזכויות המדינה ולא ישמשו ראיה לזכויות אותו אדם כלפי המדינה בקרקע האמורה". טענת המערערת בדבר חזקה, אף היא, אל לה להישמע, שכן היא לבדה אין בה כדי להוכיח בעלות אלא יש צורך בשטר קניין או ראייה ממשית נוספת, מה שלא הוצג בפנינו. ומלבד זאת, כאשר מדובר בנכס של נפקד שאינו מצוי בישראל, המשקל הראייתי שניתן לייחס להחזקה בנכס, אם בכלל, קטן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה