מסים/פיצול פיזי-אופקי במקרקעין לעניין מס שבח/עליון
עובדות וטענות:
המערערת רכשה זכות חכירה במגרש שעליו ניצבה דירת מגורים (להלן: "הדירה"). עובר לרכישת הדירה, קיבלה המערערת היתר בניה לשלוש יחידות דיור בשלוש קומות, מרתף ועליית גג, הכל תחת הריסת הדירה. קודם לקבלת ההיתר, חתמה המערערת על הסכם מכר לפיו, מכרה המערערת לקונים חלק מתוך המקרקעין הכוללים את הדירה. כארבעה חודשים מאוחר יותר, הרסה המערערת את הדירה, בנתה על החלקה בניין בן שלוש קומות והקונים קיבלו לידם את קומת הקרקע. שתי הקומות העליונות נשארו בידי המערערת. בטופס ההצהרה שהוגש למשיב, נתבקש פטור מתשלום מס שבח לפי סעיפים 49ב(2) ו-49ז לחוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963. המשיב חייב את המערערת במס שבח בקובעו, בין היתר, כי המערערת לא מכרה את כל הזכויות במקרקעין שיש לה בדירת המגורים אלא רק את מחציתם. בערעור שלפנינו טוענת המערערת, כי חלק המקרקעין הנותר בידה, איננו מהווה חלק מדירת המגורים, שכן ניתן לעשות בו מספר שימושים ולפיכך, רשאית הייתה המערערת לפצל את המקרקעין במישור הפיזי-אופקי, למכור את זכויותיה בדירת המגורים ולהותיר בידיה את יתרת הקרקע שהינה יחידת מיסוי נפרדת. המערערת מדגישה כי התנאי לפטור הוא מכירת כל הזכויות הקיימות בדירת המגורים ולא במקרקעין, דבר המתיישב עם הפיצול שעשתה. המשיב טוען, כי אין להכיר בפיצול שעשתה המערערת אשר אינו משרת כל מטרה כלכלית אמיתית מלבד הימנעות מתשלום המס.
דיון משפטי:
כב' הש' י' עדיאל:
