נתוח טכני: נפט - השמחה מוקדמת
לקראת סוף אוגוסט 2004 ניתחתי את מחירה של חבית נפט. הזהב השחור נסחר אז תמורת מחיר שנע סביב 40 דולר למניה. המסקנות אליהן הגעתי היו אז שערורייתית. הבנתי את זה אחרי שקראתי את תגובתו של אחד מהקוראים. הערכתי כי קיימת אפשרות ולפיה ינסוק מחירו של הנפט אפילו עד למחיר של 60 דולר לחבית.
חודש וקצת מאוחר יותר, וחבית נפט למסירה בנובמבר בניו יורק, נסחרת תמורת מעט יותר מ-50 דולר. זה לא עצר שם. העצירה האחרונה נקבעה מחיר של כ-68 דולר ומשם החלה נסיגה שגורמת לכולם לפלוט אנחת רווחה. מוקדמת מדי לטעמי.
התחזקותו של הנפט אינה מפתיעה כלל ועיקר. למשקיעים יש נטייה לחפש את הסיבות מתחת לפנס מואר, מתחת לאף, במקום בו מתקיימים רק תירוצים ולא סיבות מוצקות. הסיבות לעלייה של היום, מצויות בעבר הרחוק שם עבר התהליך הנוכחי הכנה ובישול בשמן (נפט) עמוק.
מעבר לכך, נוטים משקיעים להביט על הדינמיקה של הימים האחרונים שבדרך כלל מספקת אינפורמציה שולית וזניחה. הקשר בין מה שקורה בנפט בימים האחרונים, לבין היפוך מגמה אמיתי, שולי וזניח.
עלייה מחירה של חבית נפט היא תולדה של תהליך שהחל עוד ב-1999 כאשר עלותה של חבית הסתכמה במחיר של כ-10 דולר. משם החל מהלך עליות מהיר ואגרסיבי שנבלם רק במחיר של 35 דולר ליחידה. הנסיגה מטה תפסה את הקונים מוכנים. ועוד איך מוכנים.
הם שבו לרכוש את הנפט במחיר של 16.65 דולר לחבית ולחצו את מחירו מעלה, שוב עד לרמת 35 דולר לחבית. משם החלה נסיגה נוספת. והקונים? מוכנים לשלם עבור אותה סחורה מחירים הולכים ועולים. הפעם, הם ארבו לזהב השחור במחיר של כ-23 דולר בסוף אפריל 2003.
הדינמיקה בין מוכרים סטטיים במחיר של 35 דולר לחבית, לבין קונים אגרסיביים ונחושים המגיעים לשוק במחירים הולכים ועולים, אינה מותירה מקום רב לפרשנות. שבירתה מעלה של רמת 35 דולר לחבית הייתה רק עניין של זמן. ואכן, רמה זו נשברה כלפי מעלה במאי 2004
הדינמיקה שתוארה לעיל מתיישבת היטב על תבנית המוכרת בשמה המקצועי כ"משולש עולה". ההשלכות שלה שווריות להפליא והיא מרמזת במרבית המקרים על מחירים גבוהים משמעותית מאלו בהם מצוי מחירו של הנפט כיום.
מדידת עומק התבנית מלמד על יעד מחירים השוכן סביב 60 דולר לחבית והוא מחושב כגובה בסיס המשולש: מנקודת התחתית של התבנית (10 דולר) עד לנקודת השיא (35 דולר) מניב עומק של 25 דולר. זה המרחק שאמור מחירה של חבית לעבור כלפי מעלה מנקודת הפריצה במחיר של 35 דולר.
עד לנקודת הזמן הנוכחית, אין ולו גם סימן קלוש לסיומה של המגמה הראשית. הנסיגה שהחלה במחיר של 68 דולר, היא בבחינת נסיגה לגיטימית ואינה שונה במאום מכל תיקון טכני אחר בהתרחש בשנים האחרונות במסגרת אותה מגמה ראשית. רמות תמיכה לא נשברו כלפי מטה ולמעשה מבנה המחירים ממשיך להיות מוצק.
ההערכה הבסיסית היא שרמת השיא אליה העפיל מחירה של חבית, 69 דולר, אינה בבחינת הפסגה האחרונה וכי יש לצפות, בסיומו של התיקון הטכני לגל עליות נוסף ולמחיר מעל לרמת 70 דולר. גבול הנסיגה הלגיטימית מצוי סביב 55 דולר לחבית. רק שבירה של רמה זו כלפי מטה יחייב בחינה חוזרת של הנחות העבודה אם כי לא בהכרח את שינויין.
אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד.
הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
מאת: אייל גורביץ.
