מסים/ניכוי תשומות מחשבוניות שהוצאו שלא כדין/מחוזי

עובדות וטענות: המשיב, מנהל המכס והמע"מ, הוציא למערערת הודעה בדבר פסילת ספריה בשל ניהול ספרים בסטיה מהותית מהוראות חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, (להלן: "החוק") והטיל עליה קנס בשיעור של 1% מהמחזור, הכל לפי סעיף 95 לחוק. ההנמקה בבסיס ההחלטה היא ניכוי מס תשומות על פי חשבוניות מס כוזבות שאינן כדין, לפיהן בוצעו לכאורה עסקאות בין מוציאות החשבוניות למערערת. המשיב רואה בכך סטייה מהותית מניהול ספרים. המערערת טוענת, כי גם אם ייקבע כך בסופו של יום, אין לכך רלבנטיות לסמכות המנהל לפסילת הספרים, מאחר והמשיב לא הטיל ספק בעצם ביצוע העסקאות והתשלום תמורתן, ולא נטענה כל טענה בדבר אופן ניהול הספרים, לפיכך, אין לקבל טענת המשיב בדבר אי כשרות החשבוניות כדי להצדיק את פסילת הספרים וכן, כי יש בכך משום סטייה מהותית מהוראות חוק מע"מ.

דיון משפטי: כב' הש' ר' ברקאי: ככלל, פסילת ספרים נעשית מקום בו נמצא כי הנתונים הכלולים בספריו של עוסק אינם אמינים ואינם יכולים לשקף את הכנסותיו או את הוצאותיו של העוסק, ויש בהם כדי להשפיע על קביעת המס בו הוא חייב. אין חולק, כי כאשר עוסק מנהל את פנקסיו בחוסר התאמה ובניגוד לנדרש על פי דין, יש בכך משום סטייה מהותית מהוראות ניהול פנקסים. השאלה בענייננו היא, מה דינם של הפנקסים אשר הפגם שנמצא בהם הוא רישום של חשבוניות שהוצאו שלא כדין? ראשית, יש לתת את הדעת להבדל מהותי בין פגם הנוגע לתוכן החשבונית לבין פגם הקשור לזהות מוציא החשבונית. כאשר מדובר בחשבונית אשר הוצאה ובגינה לא בוצעה כל עבודה, מוגדרת חשבונית זו "כחשבונית פיקטיבית". בעוד שכשמדובר בחשבונית אשר הוצאה בגין עבודה שבוצעה, אך על ידי מאן דהוא שלא היה רשאי להוציאה, נקראת החשבונית כ"חשבונית זרה", דהיינו חשבונית שהוצאה על ידי מי שהיה זר לעסקה. ההבדל ביניהן משמעותי. בעוד שחשבונית פיקטיבית פוגעת ומחבלת בכל העיקרון של ערך מוסף, שכן העסקה הכלולה בה לא התקיימה כלל, הרי חשבונית זרה מייצגת עסקה קיימת אך הפגם שבה הוא כי אחד הצדדים לא השתתף ביצירתו של הערך המוסף, לפחות לא באופו פורמאלי מבחינת רשות המס. במקרה דנן, לא חלק המשיב על כי העסקאות בוצעו, אך טען כי העסקאות בוצעו באמצעות אנשי קש ומוציא החשבוניות לא היה צד לעסקה האמיתית בין הצדדים. אין חולק כי "הסטייה המהותית" נמדדת לעניין "קביעת המס שבו חב העוסק" (ראה לשון סעיף 74 לחוק מע"מ). מקום בו לא חלק המשיב על קיום העסקאות וקבע בדיוק את סכום המס המגיע מן המערערת אין לומר כי מדובר בסטייה מהותית מהוראות ניהול ספרים. יתר על כן, סבורתני כי יש לאמץ את הדעה שנשמעה, עובר לתיקון תשס"ג של החוק, לפיה יש לפרש את ההוראה העונשית שבסעיף 95 בצמצום ולראות בסמכות המנהל, כסמכות שהוגבלה אך לנסיבות הפרוצדוראליות צורניות של ניהול הספרים. מדובר בבירור קל לבדיקה ויישום, בשונה מבירור מעמיק לו נדרש בית המשפט כאשר מדובר בשאלה של אמיתות הדיווח. דברים אלה מקבלים משנה תוקף במקרה דנן כאשר לא מצא המנהל כל קושי בקביעת המס בו תחוב המערערת. אין חולק, כי תיקון תשס"ג הקובע מפורשות כי ניכוי מס תשומות מחשבונית שהוצאה שלא כדין יראו בה כסטייה מהותית מניהול ספרים, לא חלה כאן. ואם קיים ספק באשר לפרשנות הוראות החוק ערב התיקון, תהנה מכך המערערת.