שוורץ שוקי הון: הדולר הופך לאפיק מעניין לישראלים
בבית ההשקעות שוורץ שוקי הון מעריכים כי התחזקות הדולר בעולם מתחילת השנה, וההתחזקותו שלו מול השקל, הנובעת לדבריהם - בעיקר בשל ההתחזקות העולמית, ועליית הריבית הדולרית, תוך השוואתה לריבית הקצרה בישראל - הופכות את אפיק ההשקעה הזה למעניין עבור המשקיע הישראלי.
בשוורץ שוקי הון מזכירים שבשנים האחרונות, כאשר התשואה הדולרית הייתה נמוכה ומנגד התשואה על האפיקים השקליים הייתה גבוהה, ותוך כדי כך חל שיפור דרמטי בכלכלה המקומית, שבמהלכו ירדה פרמיית הסיכון של ישראל, דבר שהוביל לכניסת משקיעים זרים – כל אלו גרמו לכך שהאפיק הדולרי לא היה אטרקטיבי עבור המשקיע הישראלי, תמונה זו כאמור משתנה כעת.
בשנים עברו, אפיק ההשקעה הסחיר העיקרי בדולר האמריקני עבור המשקיע הישראלי היה הגלבוע - אגרות חוב שהונפקו ע"י הממשלה. בנוסף נסחרו בבורסה נגזרים על על הדולר, שהפעילות בהן הינה של השחקנים היותר מקצוענים בשוק. באותן שנים ההשקעה באג"ח בחו"ל לא הייתה כדאית, בגלל עמלות גבוהות וסכומי פעילות מינימלים, סיבות הרלוונטיות גם היום, במיוחד, למשקיע הפרטי. אך גם בשל פערי מיסוי לטובת השקעות בארץ. הנפקת הגלבוע על ידי הממשלה הופסקה בשנת 2001 וזאת כחלק ממדיניות האוצר.
הסיבות להפסקת הנפקת הגלבוע היו: רצונו של משרד האוצר לפתח את הרכיב השקלי הלא צמוד בחוב הכולל, הליברליזציה בשוק המט"ח שפתחה בפני הישראלים את האפשרות לרכוש באופן חופשי נכסים במט"ח באמצעות הבנקים, הברוקרים ונציגי הבנקים הזרים בישראל הקטינה את הצורך, לדעת, האוצר בהזרמת מכשירים פיננסים מסוג הגלבוע.
טיעון נוסף של האוצר היה שהנפקת גלבוע כמוה כמכירת דולרים והתערבות בשוק המט"ח ,דבר ממנו רצתה להימנע במסגרת הליברליזציה כמקובל במדינות המפותחות.
במהלך השנים מאז הפסקת הנפקת הגלבועים, נפדו מרבית הסדרות הקיימות, וכעת נותרה רק סדרה אחת של גלבוע ממשלתי. בד בבד תפסו את מקומן של האג"ח הדולריות הממשלתיות, מספר לא קטן של אגרות חוב קונצרניות המדורגות בדרוגים גבוהים מאד וכן תעודות פקדון המהוות אלטרנטיבות השקעה מאד מעניינות בימים אלו.
אגרות חוב אלו הינן בעלות סחירות גבוהה מאד (במקרים רבים לא נופלת מהסחירות שהייתה קיימת בגלבועים). דוגמאות לאג"חים כאלו הן תעודות הפקדון כגון: הדס, תכלית ופסגות תאלי. באגרות אלו קיים מנגנון שבו ניתן להמיר את האג"ח הדולר האמריקני בצרוף הריבית הצבורה. מנגנון זה גורם לכך שאיגרות חוב אלו נסחרות בהתאם להתנהגות הדולר בתוספת הריבית הצבורה.
הריבית ברוב האג"ח הללו היא ריבית משתנה על בסיס ליבור שבועי (למעט ההדס הרבעוני) בניכוי שיעור מסוים. מנגנון זה של ריבית משתנה בתדירות גבוהה הוא אטרקטיבי בתהליך של עליית ריבית כמו שקורה כעת. התנהגות אג"ח אלו בשנה האחרונה מראה שהן נותנות תשואת יתר על פני הדולר (בהתאם לריבית) וכן שסטיית התקן שלהן (5% בשנה האחרונה) דומה לסטיית התקן בדולר ובנגזרותיו.
דהיינו, רמת הסיכון, שהמשקיעים מייחסים להן וכפי שמתבטאת במסחר בהשקעה בהן לא גבוהה יותר מהסיכון בהשקעה בדולר. באג"ח אלו ניתן להשיג תשואות של כ-3.4% - 3.5% ברוטו וכ-2.9% נטו.
סוג נוסף של אג"ח דולריות אטרקטיביות אלו אג"ח מגובות ב- Notes שהונפקו לחברה המנפיקה כנגד תמורת ההנפקה על ידי בנקים בינלאומיים המדורגים בדרוג בינלאומי גבוה מאד, בדרך כלל דירוג של S&P.
האגרות הללו מגובות בנכסים כגון אג"ח דולרי של מדינת ישראל שנסחר בחו"ל ו/או אג"ח חברת חשמל שנסחר בחו"ל או תיק אג"ח זרות מדורג וכדומה. בסוג אגרות אלו ישנן אג"ח בריבית משתנה, בד"כ על בסיס ליבור חצי שנתי, וישנן אג"ח בריבית קבועה, על המשקיע במקרה זה לקחת בחשבון את סיכון הריבית - הגבוה יותר בריבית קבועה וככל שמשך החיים הממוצע של האגרת ארוך יותר.
באג"ח הללו ניתן להשיג תשואות ברוטו של בין 4% - 5%, תלוי כאמור במנגנון הריבית קבוע / משתנה, באורך האגרת ובדרוג ו-3.3% - 4.4% נטו. דוגמאות לאגרות חוב אלו הן: גלבוע (לא ממשלתי) גלובל פיננס 2 ו-3 וסדרות עדן א ו-ב. בסוג אג"ח אלו בד"כ הסחירות נמוכה יותר מתעודות הפקדון, אך עדיין סחירות גבוהה וכן סטיות התקן גבוהות יותר.
כל האג"ח שצוינו לעיל מדורגים בדרוגים גבוהים מאד (על ידי מעלות ו/או מדרוג ) בין +AA ל-AAA. כל אגרות החוב הללו הונפקו על ידי חברות אד הוק, היינו חברות ייעודיות שמטרותיהן היחידות הינן הנפקת האג"ח והתקשרויות עם בנקים לצורך קיום ההתחייבות על פי תנאי האג"ח.
בנוסף כבטחון לפרעון החוב קיימים שיעבודים קבועים ראשונים בדרגה על כל חשבונות המנפיקה וכן על ה-Notes ועל הנכסים המגבים. סדרות אג"ח אלו הן גדולות מאד.
בשוורץ שוקי הון מוסיפים שלמרות העליות האחרונות במחיר הדולר - אפיק ההשקעה הזה עדיין מעניין, גם בשל התשואה השוטפת הגבוהה, וגם כמרכיב הגנה מפני אי וודאות פוליטית, בטחונית.
מאת: מיכל פז אשכנזי הכותבת הינה מנהלת יחידת מחקר בבית ההשקעות, שוורץ שוקי הון.
הערה: אין לראות בכתוב לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי. המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא.
