דמי טיפול מקצועי ארגוני מירביים - הצעת חוק

סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר), שעניינו ניכויים משכר עבודה, קובע, בסעיף קטן (א) שבו אילו סכומים ניתן לנכות משכר עבודה.

סעיף קטן (3ב) קובע כי ניתן לנכות משכר העבודה דמי טיפול מקצועי ארגוני לטובת הארגון היציג כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התש"ז-1957, שיש לנכותם על פי הסכם קיבוצי או חוזה עבודה משכרו של עובד שאיננו חבר בשום ארגון עובדים, או שהעובד הסכים בכתב לניכוי כאמור; כמו כן קובע הסעיף כי, שר העבודה, לאחר התייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, ובאישור ועדת העבודה של הכנסת, יקבע בתקנות את מקסימום דמי הטיפול המקצועי ארגוני שמותר לנכותם לפי פיסקה זו.

תקנה 1 לתקנות הגנת השכר (מקסימום דמי טיפול מקצועי-ארגוני), התשמ"ח–1988, קובעת מהם דמי הטיפול המקצועי ארגוני שמותר לנכותם משכרו של עובד שאינו חבר בשום ארגון עובדים. הגביה בפועל של דמי הטיפול המקצועי ארגוני עומדת כיום של 0.8% משכרו של העובד.

ביום 31.10.2005 התפרסמה הצעת חוק הגנת השכר (תיקון מס' 24)(דמי טיפול מקצועי ארגוני מירביים), התשס"ו-2005 (להלן – הצעת החוק). בהצעת החוק מוצע לתקן את הסיפה של פסקה (3ב) כמובא לעיל, ובכך לבטל את סמכות השר לקבוע בתקנות את השיעור המירבי של דמי הטיפול המקצועי ארגוני, ולקבוע בחוק הגנת השכר שדמי הטיפול המקצועי ארגוני, יופחתו ויעמדו של שיעור של 0.3% משכרו של העובד ובלבד שלא יעלו על 0.3% מהשכר הממוצע לשכיר כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.