סד"א/ סמכות ביהמ"ש ליזום בדיקת חוקיות עסקה/מחוזי
עובדות וטענות:
המערער כיהן בעברו כראש עיריית פתח תקווה, כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה, כחבר הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז וכן כיו"ר מרכז השלטון המקומי. המשיבים הינם הבעלים של קרקע בגבעת שמואל (להלן: "המקרקעין"). בתחילת שנות ה-90, החלו להתגבש ברשויות התכנון תוכניות לשינוי ייעוד המקרקעין, מייעוד חקלאי לפיתוח עירוני. ב"כ המשיבים דאז, ערך היכרות בינם ובין המערער, ובין הצדדים נחתם חוזה הקובע כי בשל עברו של המערער וניסיונו העשיר בקידום וייזום פרויקטים בתחום התכנון והבניה, המשיבים מעוניינים להיעזר בשירותיו לצורך קידום ייזום ותכנון פרויקט בניה במקרקעין. והמערער מצידו מתחייה להעמיד לרשותם את כל הידע, הקשרים והניסיון המצויים ברשותו ובתמורה יקבל סך של 20,000 דולר בשני תשלומים – במעמד החוזה ולאחר השלמת המלאכה. בהינתן תוקף לתכנית המתאר לשינוי ייעוד המקרקעין, דרש המערער את היתרה, אך דרישתו לא נענתה והוא הגיש תביעה בסדר דין מקוצר. בבקשת הרשות להתגונן, טענו המשיבים כי המערער לא עשה דבר כדי לקדם את הפרויקט, לא מילא את חלקו בהסכם וממילא אינו זכאי ליתרת התמורה. בפסק דינו, נדרש ביהמ"ש לטענה חדשה שהעלו המשיבים בסיכומיהם, כי החוזה נוגד את תקנת הציבור. ביהמ"ש קובע, כי מדובר ב"חוזה שתדלנות" שמכוחו נדרש המערער להפעיל את קשריו כדי שבעל תפקיד שלטוני יטה שיקוליו לטובת האינטרסים של המשיבים וחוזה כזה נוגד את תקנת הציבור ולפיכך החוזה בטל וכפועל יוצא, אף זכותו של המערער לקבל את יתרת התשלום בטלה. מכאן הערעור שבפנינו.
דיון משפטי:
