בנימין נתניהו: גל של פופוליזם שוטף את המדינה
ח"כ בנימין נתניהו, המתמודד לראשות הליכוד, נאם השבוע (ד', 23 בנובמבר) בועידת אחד העם 2006 שנערכה במלון שרתון סיטי טאואר ברמת גן. "ימים של פופוליטיקה", כינה נתניהו את העת האחרונה, "גל של פופוליזם שוטף את המדינה", הוא הוסיף. נתניהו נאם לגבי הכלכלה הפתוחה, והיכולת של הידע להוות תשתית לתחרויתיות ולהצלחה של כלכלות.
הוא דיבר על כך שאין בהכרח קשר בין הצמיחה של הכלכלה לתהליך השלום. "אנחנו תקועים במדרון עם 17 אלף דולר לנפש", ציין נתניהו והסביר שבזמן שאנחנו היינו אלופי השביתות בעולם בשנות התשעים, האירים ואפילו הקפריסאים - אי מסוכסך בין יוון לתורכיה, הצליחו לעקוף אותנו בשיעורי הצמיחה והתוצר לנפש. לפני 15 שנים - אירלנד היתה מאחורינו בהיקף ההכנסה לנפש, ציין נתניהו.
לדבריו, הבעיה היסודית במשק הישראלי היא העדר חופש. יש תרבות של אי עבודה, של מונופולים חזקים. 93% מהתל"ג נבלמים בנמלים. יש גם מונופולים בשוק ההון שבו שני שליש מהשוק מרוכז על ידי שני בנקים. 70% מהאשראי הלך ל-1% מהלקוחות במשק. "הכסף חנוק ולא יורד בצנרת", אמר נתניהו.
נתניהו אמר בנאומו כי "אין היום אלטרנטיבה שלטונית אמיתית שתיהיה טובה מספיק למדינת ישראל, כל החיצים הפוליטים מופנים אלי מה שאתם יכולים לעשות זה להצביע זה רק להצביע עבורי ולתקן את העוול".
יו"ר הבורסה לניירות ערך בתל אביב, פרופ' יאיר אורגלר, השתתף בועידה ואמר כי לנתניהו היה אומץ להוציא רפורמות רבות מהמגירה ולישמן - לרבות הרפורמה בפנסיה - מכירת קרנות הפנסיה החדשות לחברות הביטוח ואשר תוך כדי כך גם הביאה לירידת השימוש באגרות חוב מיועדות, הרפורמה במסים (השוואת התנאים בין ישראל לחו"ל), והגביר את הסחירות בבורסה. גם הליברליזציה ורפורמת בכר שתאפשר לבנקים לספק ייעוץ יותר מקצועי מהקיים כיום.
אורלגר ציין כי בשנה האחרונה הושקעו בבורסה 2.5 מיליארד דולרים על ידי תושבי חוץ, בעיקר בזכות כניסתם של שלושה בנקים בינלאומיים גדולים כחברים בבורסה.
בדיון שנערך בנושא "שוק ההון בעידן השינויים הפוליטים", השתתפו המפקח על הביטוח לשעבר במשרד האוצר, אייל בן שלוש, יו"ר פעילים, חברת השקעות בבנק פועלים, ד"ר יהורם גבאי, מנכ"ל מודלים כלכליים, ד"ר יעקב שיינין, שותף במשרד עורכי הדין גרוס, קליהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות', עו"ד דוד חודק, ומנכ"ל האוצר לשעבר, דוד ברודט.
בעניין המפץ הגדול והשפעתו על הכלכלה, אמר עו"ד חודק כי המרכז הפוליטי בישראל טרם מצא את האכסניה שלו. לדבריו ישנן השפעות לפוליטיקה על הכלכלה. בעיקר מדובר בחוסר היציבות הפוליטית, שהחלה עוד בשלהיי 1974, המשפיעה על הארגון והתכנון לטווח הארוך בישראל. "דבר שהגיע לשיא בתקופתו של ראש הממשלה הנוכחי".
אייל בן שלוש הזכיר כי בעבר היה דיון על קביעת הבלעדיות בקביעת המדיניות המוניטרית על ידי בנק ישראל. רק שבינתיים גילינו שהמדיניות המוניטרית מושפעת גם מכלכלות זרות. לדבריו, ההשפעה זולגת גם לתחום הפיסקאלי. אם כלכלות אחרות מפחיתות את שיעורי המיסוי בצורה דראסטית, הרי שלבסוף גם אנחנו נאלצים לעשות כך. לדבריו, גם אם אנחנו יכולים עדיין לקבוע את סדרי העדיפויות בתוך מסגרת התקציב, הרי שאנחנו עדיין מאבדים את חלק מהפרמטרים בניהול התקציב, בעידן הגלובלי.
בעניין החשש לפריצת מסגרת התקציב לשנה הקרובה, עקב מערכת הבחירות, ציין דוד ברודט, כי הוא דווקא מעריך שהחשש הוא מהשפעות דפלציוניות מסוימות שתבואנה מעצם ה"טייס האוטומטי" שעומד להיות מופעל. משום שהוא מעריך שככל הנראה התקציב ל-2006 לא יוכל לעבור בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית בועדת הכספים בכנסת. באשר לעניין סדרי העדיפויות בתקציב, הוסיף ברודט, כי שוק ההון הוא בעיקר סנסור של סוכנויות הדירוג השונות.
בהקשר לסוכניות הדירוג, הוסיף ד"ר שיינין, כי הגענו לשלב בגלובליזציה, שבו "נער שלא התגלח מוול סטריט אומר לראש הממשלה מה לעשות", כשהוא מכוון את דעתו לדירוג האשראי של מדינת ישראל. "אנחנו פתחנו את התקציב לגלובליזציה", מסביר שיינין, "אנחנו רוצים להיות כמו המדינות המפותחות. אחרת כל ההון הישראלי ילך, ולא יבוא הון זר".
אייל בן שלוש ציין כי אחד הנושאים שנותרו על סדר היום מבחינת שוק ההון, לאחר שבאוצר כבר נגעו בכמעט כל הרכיבים הפנימיים שלו: ממוצרים, דרך השחקנים וכיוב', הוא חוק בנק ישראל. לדבריו ההחלטה על מבנה הבנק המרכזי המפקח על ההליכים של שוק ההון במדינה היא דבר מאוד מתבקש.
לשאלה מדוע הבנקים הזדרזו למכור או מדוע חברות הביטוח ממהרות לרכוש את קופות הגמל וקרנות הנאמנות, השיב ד"ר גבאי כי לדעתו היה אינטרס משני הצדדים בעניין זה של ועדת בכר לעשות כך. לדבריו, האינטרס בסקטור העסקי הוא לא למשוך דברים. בהקשר לשאלת המחיר, השיב ד"ר שיינין, כי הבנקים הזדרזו למכור, וחברות הביטוח לא יכלו להרשות לעצמן שלא להשתתף במשחק הזה.
בתמונה: ח"כ בנימין נתניהו, מקבל אות ממנכ"ל הפורום הכלכלי הבין לאומי בישראל, יעקובי יניב.