אפשר לעבוד, להשתכר ולקבל קצבת נכות

הזכאות לקצבת נכות כללית נקבעת בהתחשב בשיעור הנכות הרפואית, במידה בה חל צמצום בהכנסה מעבודה בפועל, ובמידה שבה חל צמצום בכושר השתכרותו של הנכה. המוסד לביטוח לאומי מודיע לנכה את פרטי הזכאות על גבי טופס בל/3286, המכיל פרטים רבים וחשובים, לרבות הסבר למונחים המופיעים בטופס. כמו כן, שולח המוסד בדרך כלל לנכה את הפרוטוקול הרפואי ואת דוח ההחלטה על דרגת אי הכושר.

נוסף על כך, פרסם המוסד לביטוח לאומי מסמך חשוב מאוד לנכים אותו ניתן לקבל בסניפי המוסד. המסר שבמסמך הוא, שניתן לעבוד, להשתכר ויחד עם זאת לקבל גם קצבת נכות כללית. כיום, המידע שמקבל הנכה כולל את התנאים, שבהם הוא יכול לעבוד ולהשתכר, ולא לפגוע בקצבה.

מסמך זה הוכן ע"י גב' שולה מיְטבסקי, מנהלת תחום נכות במוסד לביטוח לאומי, וזה לשונו:

"מקבל קצבת נכות כללית- לידיעתך

אפשר לעבוד, להשתכר ולקבל קצבת נכות, אם לדעת הביטוח הלאומי בשל המצב הרפואי, אינך יכול להשתכר יותר ממה שאתה משתכר בפועל, ואם הכנסתך החודשית מעבודה (ברוטו) היא אחת מ- 3 האפשרויות הבאות:

1. ההכנסה החודשית שלך מעבודה (ברוטו) היא בסכום של עד 25% מהשכר הממוצע במשק (באוגוסט 2005 השכר הממוצע במשק לחישובי גמלאות נכות כללית הוא סך של 7,050 ש"ח. 25% ממנו הם 1,763 ש"ח).

2. ההכנסה החודשית שלך מעבודה צומצמה והיא מחצית או פחות מההכנסה מעבודה, שהיתה לך לפני הנכות (כלומר לפני קבלת קצבת נכות) או מהכנסה אוניברסלית בהתאם להשכלה. בתנאים אלה הזכאות היא בדרך כלל לקצבה חלקית.

כיצד קובעים האם ההכנסה מעבודה צומצמה במחצית לפחות?

הקביעה נעשית על-ידי השוואה של ההכנסה החודשית מעבודה (ברוטו) אחרי הנכות, להכנסה שלפני הנכות. לצורך הקביעה מתחשבים בשכר הממוצע במשק בתקופות השונות. ההכנסה כוללת גם תשלומים חד-פעמיים כמו ביגוד, הבראה וכו' בחישובם החודשי, בהתאם לכללי פריסת השכר.

"ההכנסה שלפני הנכות" נקבעת לצורך החישוב כך:

§ אם היית עובד שכיר לפני הנכות – לפי ממוצע ההכנסות ב- 6 חודשים (2 רבעונים) מתוך 18 החודשים, שקדמו לתחילת הנכות. מתחשבים ב- 6 חודשים (2 רבעונים), שבהם ההכנסה היא הגבוהה ביותר.

§ אם היית עובד עצמאי לפני הנכות – לפי ההכנסה באחת מ- 3 השנים, שקדמו לשנה בה החלה הנכות. מביאים בחשבון את השנה, שבה ההכנסה היא הגבוהה ביותר.

3. אם לא עבדת לפני הנכות, או שהכנסתך מעבודה (כשכיר או כעובד עצמאי) היתה נמוכה, ההכנסה מעבודה המותרת לך נקבעת לפי רמת ההשכלה והיא:

§ לאקדמאי או לבעל השכלה מקבילה – עד 55% מהשכר הממוצע במשק (3,877 ש"ח ב- 8/05). § לבוגר תיכון או לבעל השכלה מקבילה – עד 45% מהשכר הממוצע במשק (3,172 ש"ח ב- 8/05). § לבעל השכלה נמוכה מאלה לרבות חסר השכלה – עד 37.5% מהשכר הממוצע במשק (2,644 ש"ח ב- 8/05).

לחישוב לפי השכלה של 45% או 55% מהשכר הממוצע במשק, על הנכה להעביר למוסד לביטוח לאומי תעודות על השכלה. בתנאים אלה הזכאות היא בדרך כלל לקצבה חלקית.

כדי לדעת כמה מותר להשתכר, מומלץ לפנות, לאחר שתימצא העבודה המתאימה, לפקיד התביעות לקבלת הסבר נוסף והנחיות בדבר אישורי השכר שיש להמציא.

אם תחול בעתיד החמרה במצבך הרפואי או התעסוקתי (הפסקת עבודה או צמצום בעבודה ובשכר), תוכל לפנות מיד לפקיד התביעות בבקשה לבדיקה מחדש. יש להודיע למוסד לביטוח לאומי תמיד אם חל שינוי בהיקף העבודה או השכר. מעת לעת בודק המוסד ביוזמתו את היכולת לעבוד ואת הזכאות לקצבה".

דברי הסבר למונחים הקשורים לקצבת נכות כללית

להלן מפורטים דברי ההסבר למונחים הקשורים לקצבת נכות כללית, המובאים לידיעת הנכה בהודעת המוסד לביטוח לאומי:

מיהו נכה - מבוטח, למעט עקרת בית, שכתוצאה מ"ליקוי" אין לו הכושר להשתכר, ואינו משתכר סכום העולה על 25% מהשכר הממוצע במשק, או שכושרו להשתכר מעבודה או ממשלח יד וכן השתכרותו בפועל, צומצמו עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה, ב-50% או יותר.

כנכה תיחשב גם אישה, שאין לה כושר להשתכר כאמור ואשר היא "עקרת בית", אם עבדה לפחות 12 חודשים רצופים או 24 חודשים לא רצופים מתוך 48 חודשים, בתכוף לפני הגשת התביעה או לפני יום הפסקת העבודה, שארעה לאחר הגשת התביעה, וכן אם היא חיה בנפרד מבן זוגה ולא חיה עימו בתקופה של 24 חודשים לפחות בתכוף לפני הגשת התביעה למוסד ולאחריה.

עקרת בית - אישה נשואה, שבן זוגה מבוטח בביטוח זקנה ושאירים, והיא אינה עובדת שכירה ואינה עובדת עצמאית.

עקרת בית נכה - עקרת בית, שכתוצאה מ"ליקוי" אין לה הכושר לתפקד במשק בית, או שכושרה לתפקד במשק בית צומצם עקב הליקוי, בין בבת אחת ובין בהדרגה ב-50% אחוז או יותר.

ליקוי - ליקוי גופני, שכלי או נפשי, הנובע ממחלה, מתאונה או ממום מלידה.

נכות רפואית - אחוזי נכות רפואית הם תנאי לקביעת אי כושר. האחוזים הם 60% לפחות, או 40% לפחות אם אחד הליקויים הוא בשיעור של 25% או יותר, ו-50% לעקרת בית נכה. האחוז הכולל נקבע לפי חישוב משוקלל. ליקויים, שאין להם השפעה על כושר ההשתכרות והתפקוד אינם מובאים בחשבון.

דרגת אי כושר - משמעה הוא שיעור אובדן כושר השתכרות / תפקוד במשק בית. דרגת אי כושר ל"נכה" נקבעת בהתחשב בכושרו של הנכה לעבוד ולהשתכר בעבודה מתאימה בהתחשב בעיסוקיו בעבר, השכלתו, מגבלותיו עקב ליקויו הרפואיים, וכן בהתחשב בכושרו ללמוד ולהשתלב במקצוע חדש. לגבי עקרת בית, נקבעת דרגת אי הכושר, בהתחשב בכושרה לתפקד במשק בית בשים לב לגילה ולמגבלותיה.

דרגת אי כושר זמנית - דרגת אי כושר זמנית נקבעת כאשר עשוי לחול שינוי במצבו של הנכה, כגון: בכושרו לתפקד לאור מצבו הרפואי, או באפשרויות לשקמו או להשמתו בעבודה וכו'.

קצבת נכות - לקצבת נכות חודשית זכאי נכה או עקרת בית נכה, שנקבעה להם דרגת אי כושר בשיעור 60% לפחות. שיעור הקצבה נקבע לפי שיעור הדרגה, למעט בדרגה של 75%, המזכה בקצבה מלאה - 100%. גורמים אחרים המשפיעים על גובה הקצבה: מספר "תלויים" בנכה והכנסות הנכה ובן זוגו. שיעור קצבת יחיד מלאה הוא 26.75% מן השכר הממוצע במשק.

קצבה חודשית נוספת - לקצבה זכאי מקבל קצבת נכות, שנקבעה לו דרגת אי כושר בשיעור 75% לפחות, שאינו שוהה במוסד ונכותו הרפואית בשיעור 50% לפחות. שיעורי הקצבה מחושבים כאחוז מקצבת יחיד מלאה, בהתחשב באחוזי הנכות הרפואית כלהלן: 17% - לבעלי נכות רפואית בשיעור 80% או יותר. 14% - לבעלי נכות רפואית בשיעור שבין 70% ל-79%. 11.5% - לבעלי נכות רפואית בשיעור שבין 50% ל-69%.

תחילת זכאות לקצבה - הזכאות לקצבה מתחילה לא לפני שחלפו 90 יום מהתאריך, שבו יש לתובע דרגת אי כושר, ובהתחשב בתאריך הגשת התביעה. בתקופה בה משולמים דמי מחלה, בדרך כלל אין זכאות לקצבה, ובתנאים מסוימים אין זכאות גם כשמשולמים תשלומי אי כושר מחברות ביטוח.

בדיקה מחדש של דרגת אי הכושר והנכות הרפואית - מקבל קצבת נכות, שנקבעה לו דרגת אי כושר הנמוכה מ-75%, או נכות רפואית הנמוכה מ-60%, או בשיעור 40% ובלבד שאחד הליקויים הוא 25% לפחות, רשאי להגיש בקשה לבדיקה מחדש, אם חלפו 6 חודשים מיום ההחלטה הקודמת בדבר הדרגה. אולם אם חל שינוי משמעותי (החמרה או שיפור): רפואי,תעסוקתי (או תפקודי לעקרת בית), אפשר לפנות גם בטרם חלפו 6 חודשים. המוסד רשאי להחליט גם הוא על בדיקה מחדש.

בקשה לבדיקה מחדש של הנכות הרפואית בלבד – נכה, שדרגת אי הכושר שנקבעה לו היא 75% או יותר, ונכותו הרפואית נמוכה מ-80%, יוכל להיבדק מחדש לענין הנכות הרפואית בלבד, אם הוכיח למוסד לביטוח לאומי, שחלה החמרה במצבו הרפואי, וכן אם חלפו 12 חודשים לפחות, מאז שנקבעה לאחרונה נכותו הרפואית.

הטבות אחרות - הטבות אחרות (בנוסף לקצבת נכות) הניתנות על ידי המוסד לביטוח לאומי לנכים, העונים על כללי הזכאות, הן:

§ קצבת שירותים מיוחדים - למי שנזקק לעזרת הזולת בביצוע פעולות יום יום (רחצה, אכילה וכו').

§ גמלת ניידות - לנכים ברגליהם.

§ שיקום מקצועי - מי שנקבעה לו נכות רפואית בשיעור של 20% לפחות לפי רשימת הליקויים הכוללת ובחישוב שאינו משוקלל, עשוי להיות זכאי לשיקום מקצועי. לפיכך מי שאין ביכולתו לחזור לעבודתו הקודמת ו/או למצוא עבודה מתאימה בשירות התעסוקה, רשאי לפנות ליחידת השיקום בסניף המוסד לביטוח לאומי, כדי שתיבדק זכאותו לשיקום מקצועי.

נקודות חשובות לתשומת לב

— יש להודיע למוסד לביטוח לאומי מיד על כל שינוי שחל במצב הבריאותי והתעסוקתי (עבודה - תחילה/סיום/שינוי), בהכנסות והכנסות בן/בת הזוג, במצב המשפחתי ובכתובת. בכל הענינים הנוגעים לקצבה יש לפנות לסניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום המגורים. הזכות לקצבת נכות כללית היא עד גיל פרישה לפי חוק הביטוח הלאומי.

— תחילת תשלום הקצבה הוא לא לפני שחלפו 90 ימים מתאריך תחילת דרגת אי הכושר ולא לפני ה-1 בחודש ה-12 שקדם להגשת התביעה. תחילת דרגת אי כושר לנכה ולעקרת בית נכה, היא לכל המוקדם 15 חודשים לפני הגשת התביעה.

— המבוטחים רשאים לערור על החלטה בדבר הנכות הרפואית ודרגת אי הכושר שנקבעו להם. כדי לערור לועדה לעררים או לועדה הרפואית לעררים, יש להגיש ערר מנומק בכתב למוסד לביטוח לאומי תוך 30 יום מקבלת ההודעה. הועדה לעררים (דרגת אי כושר) והועדה הרפואית לעררים רשאיות לאשר, לבטל או לשנות ההחלטה, עליה מוגש הערר.

— על כל החלטה של פקיד התביעות, למעט החלטה בדרגת אי כושר, ניתן לפנות לבית הדין. לבית הדין יש לפנות תוך 6 חודשים. יש להגיש תובענה לבית הדין האזורי לעבודה באיזור המגורים.

הגשת תובענה לבית הדין - בעת הגשת תובענה לבית הדין יש לציין את הפרטים הבאים: שם, מספר זהות, כתובת ומיקוד, הסיבה לתובענה, הסניף המטפל ומספר התיק בו.

סיוע משפטי - לשם הגשת תובענה לבית הדין ניתן להעזר בלשכה לסיוע משפטי. הסיוע המשפטי כולל ייעוץ וייצוג בפני בית הדין לעבודה. בקשה לסיוע יש להגיש על טופס מיוחד, שניתן להשיגו במזכירות בית הדין האזורי לעבודה ובלשכות לסיוע משפטי שליד משרד המשפטים.

הלשכה לסיוע משפטי בודקת אם יש לתביעה סיכוי סביר מבחינת העובדות או הראיות, ומחליטה בהתאם בדבר מתן הסיוע.

— את פרוטוקול הועדה הרפואית ניתן לשלוח למס הכנסה כדי לממש את הזכאות לפטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודה.

— נכים, המקבלים קצבת נכות כללית מלאה לשנה לפחות, זכאים בתנאים מסויימים להנחה בדמי הביטוח. יש למסור למעסיק אישור על הנכות מן המוסד לביטוח לאומי.

* יו"ר ועדת הקשר של לשכת רואי חשבון עם המוסד לביטוח לאומי.

1. הנוסח המובא לעיל אינו מחליף את הוראות החוק, אלא בא להסב את תשומת הלב לאמור בו. 2. כל הזכויות שמורות. © ט.ל.ח.