משה טרי: מנגנוני הפיקוח בשוק ההון אינם אפקטיביים
ועדת גושן שהוקמה במטרה לנסח קוד ממשל תאגידי בישראל, הציגה את המלצותיה במסיבת עיתונאים שהתקיימה היום. הוועדה הוקמה לפני כשנה על ידי משה טרי, יו"ר הרשות לניירות ערך, במטרה לחזק את גורמי הבקרה בשוק ניירות הערך הציבורי בישראל.
קודי הממשל התאגידי הינם אוסף של עקרונות וכללים המגדירים כיצד ראוי שחברות יתנהגו בהיבטי בקרה ופיקוח מעבר לסטנדרטים המינימליים של החוק. מטרת הממשל התאגידי להקטין את הסיכון של המשקיעים כי כספם לא יושקע כראוי ולהוות כלי בקרה ומניעה בהתנהלות של חברה ודיווחיה.
המלצות הוועדה, בראשותו של פרופ' גושן, התמקדו בעיקר בשיפור עצמאות הדירקטוריון בכל הנוגע לעסקאות עם בעלי שליטה, שיפור עבודת ועדת הביקורת בכל הנוגע לאישור דוחות כספיים של חברה, שיפור איכות הדיווח והגילוי של חברות וכינון בית משפט מתמחה לדיני חברות וניירות ערך.
לדעת הוועדה, אחד הנושאים החשובים הינו עצמאות דירקטוריון החברה. הוועדה ממליצה כי בכל חברה ציבורית לפחות שליש מהדירקטורים יהיו דירקטורים חיצוניים. כיום קובע חוק החברות כי בחברה ציבורית יכהנו 2 דח"צים. בהתחשב בכך, טוענת הוועדה, מספר הדח"צים עשוי להיות קטן מהרצוי וחלש באופן יחסי מהמספר הכולל של הדירקטורים בחברה. במצב הקיים אין איזון בין אובייקטיביות לבין מקצועיות ונטילת סכונים בניהול החברה.
כצעד משלים לחיזוק עצמאות הדירקטוריון ממליצה הוועדה גם על חיזוק עצמאותה של ועדת הביקורת. הוועדה מציינת כי "חיזוק עצמאותו של הדירקטוריון ללא קביעה כי מרבית הדירקטורים יהיו בלתי קשורים לבעל השליטה מתאפשרת באמצעות התמקדות במקצועיות ועצמאות ועדת הביקורת, מאחר שעל פי חוק החברות על ועדת הביקורת לאשר את התקשרויות החברה בהן יש לבעלי עניין ניגוד עניינים".
הועדה ממליצה כי רוב חברי ועדת הביקורת ויו"ר הועדה יהיו דירקטורים חיצוניים וכי הועדה תקיים דיון מקדים בדוחותיה הכספייים של החברה. המלצות ועדת הביקורת יובאו בפני הדירקטוריון, אשר ידון בהן טרם אישור הדוחות הכספיים.
משה טרי, יו"ר הרשות לני"ע, ציין היום במסיבת עתונאים שערך לצורך הצגת המסקנות, כי קיימים מספר כשלים בשוק ההון הישראלי. בשוק ההון הישראלי, המאופיין בבבעלות מרוכזת, מנגנוני השוק מוגבלים בפיקוח על בעלי השליטה. מנגנוני הבקרה והפיקוח על חברות אינם אפקטיביים בשוק בו למעלה מ-90% מהחברות בישראל, בעל השליטה מחזיק למעלה מ-50% מהמניות בחברה, הוסיף טרי.
בהיעדר אותם מנגנוני שוק אפקטיביים היכולים להגן על הציבור מפני בעלי השליטה ממליצה הוועדה כי עסקה חריגה, שלבעל השליטה יש עניין אישי, תאושר על ידי אסיפת בעלי המניות של החברה כאשר במניין קולות הרוב באסיפה יכללו רוב מכלל קולות בעלי המניות שאין להם עניין אישי באישור העסקה וזאת במקום הדרישה לשליש כיום.
לבסוף ממליצה הוועדה על כינונו של בית משפט מתמחה לדיני חברות וניירות ערך. לטענת הוועדה, במצב הקיים היום לבעלי השליטה אין תמריץ למכור את השליטה בשוק כל עוד ביכולתם "לעשוק" את המיעוט ו"לקחת" מהחברה טובות הנאה. ולכן מתקיימת חלוקה לא שיוויונית של רווחי החברה.
בהיעדר בית משפט שיש בכוחו למנוע את קיפוח המיעוט לא יתפתח שוק שבו בעלות מפוזרת של מניות. גם למערכת המשפט בישראל במתכונתה הנוכחית, הוסיף גושן, אין את היכולת לייצג את המיעוט ולהתמודד עם סוגיות כלכליות ומימוניות מורכבות ביותר. והראייה לכך היא כי מערכת המשפט דחתה עד כה כל תביעה ייצוגית של בעלי מניות כנגד בעל שליטה. בית משפט מתמחה ירתיע את חברות ובעלי שליטה מפני פגיעה בבעלי המניות מקרב המיעוט וכך ישפר את איכות הניהול ושוק ההון, טוענת הועדה.
הוועדה ממליצה כי יישום העקרונות יהיה באמצעות "אמץ או גלה" ולא באמצעות חקיקה מחייבת. הועדה ציינה כי אינה מעוניינת בשלב זה לחייב חברות במתן הסבר מדוע לא בחרה לאמץ כלל או עקרון מסוים. הועדה תבחן את התנהגות השוק על פני תקופה של מספר שנים ואם השיטה לא תשיג את מטרותיה יבחנו מנגנונים נוספים.
