2005 ממשיכה להפתיע לטובה: גרעון של 1.94% מהתמ"ג
משרד האוצר פרסם היום אומדנים ראשוניים של נתוני ביצוע התקציב שהוכנו באגף החשב הכללי. על פי האומדנים עולה כי הגירעון הכולל ללא מתן אשראי נטו בשנת 2005 הסתכם בסך של כ-10.75 מיליארד שקלים, שהם כ-1.94% מהתמ"ג לעומת גירעון מתוכנן של 18.9 מיליארד שקלים, שהיו 3.4% מהתמ"ג בתכנון התקציב המקורי.
משרד האוצר הוסיף כי על אף הגירעון התקציבי הסתיימה השנה בעודף פירעונות על גיוסים בהיקף של כ-3.8 מיליארד שקלים.
משרד האוצר מסר כי הגירעון הכולל של הממשלה היה נמוך משמעותית מהתכנון התקציבי ונמוך בכ-10 מיליארד שקלים מהגירעון בשנת 2004.
במקביל, סך ההכנסות היה גבוה מהחזוי בכ-1.5 מיליארד שקלים - שיעור הביצוע של ההכנסות עמד על 100.8% מהתחזית בתקציב המקורי. ההכנסות ממסים היו נמוכות במעט מהתחזית התקציבית, תקבולי המענקים האמריקאים נמוכים במעט מהמתוכנן, עקב הפרשי שער ולמרות קבלת סיוע כלכלי כפול, ואילו יתר ההכנסות - הפקדות המוסד לביטוח לאומי, תקבולי ריבית, והכנסות שונות - היו גבוהות מהחזוי.
שעור הביצוע של הוצאות המשרדים (נטו) הגיע לכ-98.1%. הביצוע היה נמוך בכ-3.2 מיליארד שקלים מהתכנון בתקציב המקורי. שיעור זה משקף עלייה נומינלית של כ-3% בהוצאות משרדי הממשלה, דהיינו עלייה ריאלית בהוצאות משרדי הממשלה של כ-1% כמתוכנן.
גורם נוסף לגובה הגירעון הינו ההיקף הנמוך של הוצאות הריבית - כ-3.2 מיליארד פחות מהחזוי. החיסכון שהושג השנה בהוצאות הריבית הוא פועל יוצא, בין היתר, מציינים באוצר, של העודף המימוני שהשיגה הממשלה, שנוצר כתוצאה מהגירעון הנמוך, ירידת הריביות בשווקים, שנת השיא בהפרטה, הכוללת הפרטת בנק לאומי ובזק, והרפורמה שביצוע החשב הכללי בניהול תזרימי המזומנים של הממשלה.
הגירעון למימון, גירעון כולל מתן אשראי נטו, הסתכם בסך של כ-8.4 מיליארד שקלים. הגירעון כולו מומן על ידי תקבולי השיא של ההפרטה והרפורמה בניהול תזרים המזומנים של הממשלה, עובדה שאפשרה גיוס הון נטו שלילי, קרי עודף פירעונות על גיוסים, במטרה להוריד יחס חוב/תוצר.
עוד מציין האוצר כי גיוס ההון נטו בחו"ל היה שלילי והסתכם בכ-1.6 (-) מיליארד שקלים, לעומת גיוס הון נטו חיובי בסך 2.7 מיליארד בתכנון המקורי. בנוסף, במסגרת הרפורמה שביצעו החשב הכללי, מבנה הפיקדונות בבנק ישראל באמצעות המרה לשקלים של כ-8.5 מיליארד שקלים מפיקדון הערבויות של שנות ה- 90 אשר היה מופקד בפיקדון במט"ח בבנק ישראל, נרשם כ"גיוס הון" אבל למעשה הינו ייחוס תקציבי של הגיוס בעבר שנרשם בזמנו כפיקדון חוץ תקציבי. כתוצאה מהשינויים פסקו העיוותים במבנה הפיקדונות של הממשלה אשר התאפיינו בעודף גדול בפיקדון המט"ח ובגירעון גדול בפיקדונות השקליים.
גיוס ההון המקומי נטו היה גם הוא שלילי והסתכם בכ-2.2 (-) מיליארד שקלים לעומת 8.3 מיליארד בתכנון התקציבי. הכנסות הון, כתוצאה מהפרטה הסתכמו בכ- 8.6 מיליארד שקלים, זאת לעומת 4.0 מיליארד כמתוכנן בתקציב. התקבולים הגיעו מהפרטת לאומי-4.4 מיליארד שקלים ומהפרטת בזק-4.2 מיליארד שקלים. תקבולי הפרטת בנק דיסקונט צפויים להתקבל בראשית 2006.
בחודש דצמבר הסתכם הגירעון ללא מתן אשראי נטו בכ-7.2 מיליארד שקלים, כ 67.5% מהגירעון השנתי. ההוצאות בדצמבר הגיעו לסך של כ-23.8 מיליארד שקלים, מזה כ-21.0 מיליארד בגין הוצאות המשרדים (לעומת הוצאות משרדים בסך 24.0 בדצמבר אשתקד) - סכום גבוה בכ- 60% מהרמה הממוצעת החודשית מתחילת השנה אך נמוך כאמור מדצמבר בשנה הקודמת.
הגידול המסורתי בהוצאות המשרדים בחודש דצמבר נובע, בין היתר, מציין האוצר, מתשלומי העברה כפולים המאפיינים את חודש דצמבר ואישור שינויים תקציבים, שאיפשר למשרדים לבצע הסטות מפעולות שלא הושלמו לפעולות אחרות.
במקביל, ההכנסות ממיסים היו נמוכות הן מהחזוי והן מרמתן הממוצעת בחודשים הקודמים. הכנסות מס הכנסה הסתכמו בכ-6.4 מיליארד שקלים בלבד והיו נמוכות בכ- 1.0 מיליארד מהרמה החודשית הממוצעת השנה. זאת, בין היתר, עקב החזרי מס גדולים יחסית - ההחזרים של מיסים עקיפים וישירים גם יחד הסתכמו בחודש דצמבר בכ-2.9 מיליארד ₪, גידול ריאלי של כ- 20% ביחס לדצמבר 2004.
