ביטוח/היקף חובת הגילוי היזום של מבוטח/עליון

עובדות וטענות:

בראשית שנת 1994 פנו המשיבים, בני הזוג רחל ואהרון פיאמנטה (להלן: המשיבים), אל המערער 5 (להלן: הבנק) לקבלת הלוואה מובטחת במשכנתא לשם רכישת שתי דירות. כתנאי לקבלת ההלוואה ובמסגרת הביטחונות לשם החזרתה, דרש מהם הבנק פוליסת ביטוח חיים על שמם. השניים בוטחו ע"י המערערות 1-4 (להלן: המבטחות) באמצעות המערערת 6, סוכנות ביטוח שבבעלות הבנק. בינואר 1994 חתמו המשיבים על הסכם ההלוואה. הבנק אישר להם הלוואה בסך כולל של 800,000 ש"ח והמבטחות הנפיקו להן פוליסת ביטוח חיים (להלן: הפוליסה). בהתאם לסעיף 2 לפוליסה, מקרה הביטוח הינו מותו של אחד המבוטחים ו/או אם לקה אחד מהם במחלה סופנית אשר "כתוצאה ישירה ממנה אין סיכוי שהמבוטח יחיה יותר מ- 12 חודש...". תשעה חודשים לערך לאחר שהוצאה הפוליסה, פנתה גב' פיאמנטה (להלן: המנוחה) בתביעה למבטחות לתשלום סכום הביטוח בהתאם לסעיף 2 לפוליסה, לאחר שלקתה במחלת סרטן ממארת, שבגינה התקצרה תוחלת חייה לכתשעה חודשים. המבטחות דחו התביעה בטענה כי המשיבים הטעו אותן בעת שרכשו הפוליסה, בכך שלא מסרו להן כי המנוחה חלתה במחלת הסרטן עוד בשנת 1992. בעקבות כך, הגישה המנוחה תביעה לביהמ"ש המחוזי. בשלהי מרץ 1996, בטרם החלה התביעה להתברר, נפטרה המנוחה ממחלת הסרטן וזמן קצר לאחר מכן, הגישו המשיב 2 ועיזבון המנוחה תביעה נוספת נגד המערערים לביהמ"ש המחוזי לתשלום תגמולי ביטוח בגין פטירתה. הדיון בשתי התובענות אוחד. ביהמ"ש המחוזי קבע כי אמנם הסרטן התגלה בשנת 1990 אך עד לשנת 1992 חלה נסיגה בהתפתחות המחלה. כשלושה חודשים לאחר שהוצאה הפוליסה, התפרצה המחלה פעם נוספת. לא הייתה מחלוקת כי המשיבים לא נתבקשו להצהיר דבר בנוגע למצבם הבריאותי ולא נדרשו לעבור בדיקות רפואיות כתנאי מוקדם לרכישת הפוליסה. חרף זאת, קבע בימ"ש קמא כי העובדה שהמנוחה חלתה בסרטן עובר להוצאת הפוליסה הינה "עניין מהותי" כמשמעותו בסעיף 6 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981 (להלן: החוק).אולם, נקבע כי בהסתרת המחלה לא הייתה כוונת מרמה וביהמ"ש חייב את המערערים לשלם למשיבים את דמי הביטוח בהתאם לפוליסה. על כך הערעור.

דיון משפטי:

כב' הש' ע' ארבל: