עשיית עושר/דין גביית כספים שלא בסמכות/עליון
עובדות וטענות:
עד לשנת 1998, נהגה רשות העתיקות, כדבר שבשיגרה, להתנות מתן אישור לביצוע עבודות במקרקעין שהוכרזו כאתר עתיקות, בחיובם של בעלי הזכויות במקרקעין לממן חפירות לבדיקת תחומי השתרעותן של העתיקות במקרקעין (חפירות בדיקה) ומשנמצאו עתיקות - לממן חפירות שתכליתן הצלת העתיקות שנמצאו (חפירות הצלה). ביהמ"ש נדרש לנוהג זה בבג"ץ 4146/95 עיזבון המנוחה לילי דנקנר ז"ל נ' מנהל רשות העתיקות, שם נפסק, כי מדובר בנוהג פסול; כי רשות העתיקות לא קנתה סמכות לגבות מבעלי הזכויות במקרקעין תשלום עבור חפירות בדיקה; וכי על הרשות מוטלת החובה לבצע עבודות אלו תוך תקופה סבירה ולא עוד אלא לממנן מתקציבה. כפי שהיה נהוג טרם ההכרעה בבג"ץ דנקנר, שילמה המשיבה לרשות העתיקות עבור חפירות הצלה שנעשו במקרקעין שבבעלותה אלא משנקבע כי הגביה נעשתה בהיעדר סמכות, תבעה המשיבה את רשות העתיקות להשבת הכספים שניגבו ממנה שלא כדין. ביהמ"ש המחוזי קבע כי ההלכה חלה באופן רטרואקטיבי וחייב את המערערת בהשבת הכספים שגבתה. על כך הערעור דנן.
דיון משפטי:
כב' המש' לנש' הש' מ' חשין:
