לין: ישראל נחשבת לאחת הכלכלות היציבות בעולם
כלכלת ישראל נחשבת לאחת הכלכלות היציבות והדינאמיות בעולם וזה אחד ההישגים המרכזיים של 58 שנות עצמאותה. ישראל נמצאת בתחרות גלובלית, בחשיפה כמעט מוחלטת ומייצאת בתנאי תחרות שווים לכלכלות המתוחכמות ביותר בעולם. יש לצפות שהיא תצטרף בקרוב לארגון ה-OECD.
הפכנו לכלכלה מוערכת מאד בעולם הגדול. הצלחתנו מתבטאת לא רק במספר הגדול של חברות ישראליות הנסחרות בנאסד"ק ובהישגים הישראליים בתחום ה-IT, אלא גם במעמד שיש לישראל בארגונים כלכליים בינלאומיים דוגמת היורוצ'יימברס.
אגף הכלכלה והמסים באיגוד בדק את חוסנה הכלכלי של ישראל משנת 1960 ועד היום, על-פי מספר אינדיקטורים כלכליים מרכזיים, ביניהם - נתוני סחר חוץ, יתרות מט"ח, חוב חיצוני כאחוז מהתמ"ג והשקעות של זרים בישראל ושל ישראלים בחו"ל.
מהבדיקה עולה, כי התוצר העסקי גדל מ-74 מיליארד שקל בשנת 1970 לכ-400 מיליארד שקל בשנת 2005, גידול של מאות אחוזים. צמיחה זו באה לידי ביטוי גם בנתוני המועסקים בכל המשק, שגדלו מ-960 אלף בשנת 1970 לכ-2.5 מיליון מועסקים בשנת 2005. נתוני סחר החוץ משלימים את התמונה - היבוא גדל מ- 43.4 מיליארד שקל בשנת 1970 ל-204 מיליארד שקל בשנת 2005 והיצוא גדל מ-18.6 מיליארד שקל ל-167.5 מיליארד שקל בשנת 2005.
מהבדיקה מסתמנת תמונה ברורה לפיה, כלכלת ישראל תפסה תאוצה במהלך שנות ה-70 ואחר כך, לקראת סוף שנות ה-80.
עליית המדרגה הגדולה ביותר נעשתה דווקא במהלך שנות ה-90, כתוצאה מתהליך החשיפה ליבוא מתחרה, שמיקם את ישראל כשחקן חשוב בכפר הגלובלי. יחד עם צמיחת המשק הישראלי תלותו ב"מתנות" מחו"ל פחתה במהלך השנים, והכלכלה המקומית החלה לשגשג בזכות עצמה.
ישנם שני גורמים עיקריים שבולמים ומעכבים את המשך התפתחותו של המשק: צמצום הביורוקרטיה הממסדית שמעכבת את התפתחות העסקים הקטנים והבינוניים, וביטול המדיניות הכלכלית הסלקטיבית שנועדה לתת הקלות סקטוריאליות לחלק קטן מהענפים, יבססו את צמיחתו הנמשכת של המשק לעצמאות כלכלית.
