הזווית של אזולאי: על השווקים המתמוטטים
מי היה מאמין שספר הילדים הנפלא "מעשה בחמישה בלונים" שנכתב על ידי מרים רות לפני שנים רבות הוא למעשה תחזית מדוייקת של מה שהתרחש בשווקים בשבועיים האחרונים. למי שלא ממש יודע על מה מדובר, נביא ציטוט קטן מהספר : "חיבקה רותי את הבלון הכחול...ופתאום, בום טראח, הבלון התפוצץ, הבלון נקרע, אל תצטערי רותי...זה סופו של כל בלון...".
השאלות, כמו תמיד מתחילות לעלות רק לאחר שהמפולת כבר התרחשה. מה בדיוק חיפשו המשקיעים בברזיל? כמה משקיעים/יועצים בדקו ברצינות את הנתונים הכלכליים של המדינות בהם הם השקיעו? ברזיל שנחשבת למשק מתעורר צומחת בקצב הנמוך מ-3% הריבית שם עומדת על 15% ורמת האבטלה, לפחות זו המוצהרת נמצאת ברמה של כ-10%. אם אלו הנתונים, ניתן להגיד שהדבר היחיד שמתעורר בברזיל זה מפלס הדאגה.
אותם דברים אמורים לגבי שווקים אחרים שנפלו בשבועיים האחרונים. נתוני הצמיחה של הודו, בניגוד לאלו של ברזיל מצביעים דווקא על שיעורי צמיחה נאים ביותר ועל משק שחווה תהליך מואץ של מודרניזציה ואורבניזציה. עם זאת, מחירי המניות מלפני שבועיים שיקפו אופטימיות לא מציאותית. המכפיל הממוצע בהודו עמד באותה עת על כ-45 ואם זה המכפיל הממוצע, אפשר לדמיין באיזה שערים נסחרו שמה החברות שנסחרו מעל לממוצע. מי שבוחן את נתוני הסחר של תורכיה מגלה שהגרעון בחשבון השוטף מתחילת השנה צמח ב-50% (!!!).
נו אז מה הפלא שכאשר יום הדין מגיע, הוא מתבטא בהתמוטטות של המטבע ושל שוק המניות. לא פחות תמוהה היא להיטותם של המשקיעים להשקיע את מיטב כספם בשוק הרוסי והסיני.
האם המשקיע הממוצע מודע לכך שבסין נסחרות שתי סוגי מניות, אחת לזרים ואחת למקומיים? שלא לדבר על כך שהשוק הסיני, על אף הצמיחה הפנומנלית במשק הסיני, הניב תשואה שלילית בחמש השנים האחרונות. שלילית, לא תשואה נמוכה, שלילית.
מי שרוצה להתנסות בקפיצת בנג'י, לא צריך להרחיק עד לאתרי הבנג'י בניו זילנד. כל מה שצריך לעשות זה לקנות מניות בשוק הרוסי והנה תחליף מעולה לריגוש האולטימטיבי. הכלל הכי חשוב שעל המשקיעים לשנן בהקשר של השוק הסיני והרוסי הוא שרמת הסיכון בהשקעה במדינות שאינן דמוקרטיות הוא גבוה בעשרות מונים מהשקעה במדינות דמוקרטיות. מי שמוכן שכספו יהיה בן ערובה של ממשלים מושחתים וקפריזים, אז זה בדיוק המקום.
וכך, בפעם המי יודע כמה אנחנו נשארים פעורי פה לנוכח ניצחונה של תאוות הבצע על השכל הישר. הרי הסיבה העיקרית לכך שסכומי כסף עצומים נעו לכיוון המשקים המתעוררים היא שאותם שווקים עלו ומשכו אליהם את אלו שרצו "שהכסף יעבוד" כי "השוק הישראלי בקושי זז". המשקיע הממוצע מפסיד בשוק בדרך כלל בגלל שהוא מתעלם מסיכונים בעליות ומהזדמנויות בירידות. פסיכולוגיה בגרוש.
מתי זה יגמר? זה יגמר רק לאחר שכל אותו כסף ספקולטיבי שנכנס למשקים האלו בדמות קרנות גידור, קרנות נאמנות וכו' יסיים את מסעו הארוך בדרכו החוצה. וכפי שהכסף הזה ידע להרים את השווקים המתעוררים כאשר הוא נכנס, כך הוא יפיל אותם ביציאה. מי שרוצה לקבל מושג על משך הזמן שייקח לשווקים המתעוררים להתאושש, שידמיין מה היה מתרחש בשוק שלנו אם חלק קטן מהזרים שמחזיקים היום כשליש מהסחורה הצפה היה מחליט למכור. לא סימפטי.
מי שעדיין רעב לקצת אקשן, יכול למצוא אותו במניות האנרגיה הירוקה. שם המכפילים עומדים על ...אה, סליחה אין מכפיל, רוב "החברות הירוקות" עדיין מפסידות אבל אולי הן תרווחנה בעתיד.
מאת: עידן אזולאי - אפסילון
