איגוד לשכות המסחר יוריד את שיעור המכס על היבוא

איגוד לשכות המסחר הגיש לשרי התמ"ת והאוצר תוכנית מקיפה שגובשה לאחרונה באיגוד, שנועדה להגביר את כושר התחרות של המשק ולהצעיד קדימה את כלכלת ישראל בכלכלה העולמית. התוכנית כוללת שורה של צעדים חיוניים שמשמעותם הקלות נוספות בתהליכי היבוא לישראל. הדגש הוא על נושאים בעלי חשיבות מעשית, שאינם דורשים הוצאה תקציבית.

רק לאחרונה, פרסם ארגון ה-IMD את ממצאיו באשר לחוסנה הכלכלי של ישראל והיא כיום מדורגת במקום 25 מתוך 61 מדינות. בדו"ח נוסף, של ארגון הסחר העולמי ה-WTO, שהתפרסם בסוף 2005, יש המלצה לישראל להמשיך ברפורמות המבניות, להוריד מכסים על יבוא חקלאי ולבטל את הפער בין שיעורי המכס המופיעים בתעריף המכס הישראלי לבין שיעורי המכס בפועל.

מבין המלצות האיגוד: הפחתת מכסים על מוצרי תעשייה מיובאים (כל המוצרים פרט למוצרי מזון וחקלאות) מארצות עימן אין לישראל הסכמי אזור סחר חופשי.

המלצה נוספת מתיחסת להתאמת שיעור המכס המרבי על מוצרי מזון וחקלאות מיובאים כפי שהוא מופיע בתעריף המכס הישראלי, לשיעור בפועל. כיום שיעורי המכס המרביים המופיעים בתעריף יכולים להיות מדהימים עד כדי דמיוניים: עד 255% על יבוא דבש, עד 560% על יבוא תמרים, כשבפועל שיעור המכס עליהם הוא רק 50%. עוד בכוונת האיגוד להשוות את גובה אגרת הרציף בין היבוא לבין היצוא או לחילופין להטיל אגרה בשיעור אחיד על פי משקל או נפח המשלוח. כיום, היבוא מופלה לרעה לעומת היצוא ובפועל קיים מימון צולב בטיפול ביצוא על ידי האגרה הגבוהה יותר המוטלת על היבוא.

בתחום מוצרי הרפואה, ממליצים באיגוד על חקיקה בהקדם האפשרי של חוק אמ"ר (אביזרים ומכשור רפואי), אשר יקבע כי משרד הבריאות, האחראי על בריאות הציבור, הוא הרשות הבלעדית שתספק אישורי יבוא לאביזרים ומכשירים רפואיים. כיום, משרד התמ"ת דורש ממכון התקנים הישראלי אישורי תקן עבור מוצרים מיובאים רבים, למרות שיש להם אישורי אמ"ר ממשרד הבריאות ואישורי תקן מחו"ל.

לדברי אוריאל לין, נשיא האיגוד: "המשק הישראלי נמצא בתנופת צמיחה. תקופה זו היא המתאימה ביותר לבצע מהלך נוסף בחשיפת המשק ליבוא מתחרה. מהלך זה יגביר את כושר התחרות של המשק הישראלי בכלכלה הגלובלית, יסייע בהורדת מחירי המוצרים לכלל הצרכנים, יבלום הליכים אינפלציוניים ויפחית עלויות לייצור מקומי".

עוד מוסיף לין: "ניסיון העבר מוכיח שמאז אימצה ישראל מדיניות של צמצום ההגנות על הייצור המקומי והעמדתו בפני תחרות גלובלית, צעד המשק קדימה, התייעל במידה ניכרת והפגין חוסן כלכלי הזוכה להערכה בעולם כולו".