בת השתלטה על נכסי אמה המאושפזת במוסד לחולי נפש

פרשה שנחשפה לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה - סבה סביב נתונים שנחשפו כאשר נפטרה אשה, שאחותה הגישה בקשה להתמנות כאפוטרופסית לגוף ולרכוש האם שלהן, על מנת להמשיך ולטפל בה. על פי הנטען, לפני כעשר שנים הודיעה האחות המנוחה כי היא מונתה כאפוטרופוס על האם וכי היא דואגת לכל ענייניה. בחודש לאחר פטירתה, החליטה הבת השניה לדאוג לאמה החסויה ולפעול למינויה כאפוטרופוס. במהלך בירור מצבה הכלכלי של האם התברר לה כי בשנים 1993 - 1992 הועבר כל רכושה של האם החסויה על שם בתה המנוחה.

העברת הנכסים התבצעה ע"י החתמת האם החסויה על שני תצהירים לפיהם היא מעבירה לבתה, ללא תמורה, את מלוא זכויותיה בשני נכסי המקרקעין שבבעלותה. דירה בת שני חדרים וחנות. התצהירים נחתמו בפני עוה"ד סיציליה זכרוביץ, אשר הגישה שנים קודם לכן, את הבקשה למינוי הבת המנוחה לאפוטרופוס. הדירה מושכרת כיום בשכ"ד של כ-400 דולר לחודש. החנות נמכרה לצד ג' בשנת 1998. הבת העידה כי לא ידעה על העברת הנכסים וכי חשה נבגדת על ידי אחותה כאשר התברר העניין.

בית המשפט מותח ביקורת חריפה על התנהלותה של עו"ד זכרוביץ וקובע כי עדותה היתה בלתי אמינה, ונמצאו בה סתירות ותשובות לא סבירות, תוך ניסיון להצדיק את התנהלותה. נקבע כי היה על עורכת הדין לקבל חוות דעת מומחה בנוגע לכשירותה של האם לערוך את המסמכים. במקום, היא הסתפקה בהתרשמותה האישית. בית המשפט קובע כי הטענה כי האם "נראתה במצב רוח טוב" ועל כן פעלה על פי הנחיותיה, מעוררת תמיהות ותהיות קשות ביותר לגבי תפקודה של עו"ד זכרוביץ.

בנוגע לבת המנוחה נקבע כי היא ידעה כי הפעולות שביצעה בנכסי אמה דורשות את אישור בית המשפט אך התעלמה מכך. חמורה עוד יותר היא העובדה שעל פי תסקיר שהוכן על ידי שרותי הרווחה עולה כי לאם חפצים מועטים וריהוט מינימלסטי והיא זקוקה לטיפולי שיניים, ביגוד ועוד. אין ספק כי לו היה בידיה הרכוש שהועבר לבתה ללא תמורה, ניתן היה לשפר את איכות חייה, אם במתן טיפולים נוספים, אם בהעברתה למקום אשפוז ברמה אחרת, בהתאם לצרכיה השונים.

לפיכך נקבע כי העברת הבעלות בדירה תבוטל. לעניין החנות שנמכרה לצד ג' נקבע כי בית המשפט לא יתערב בפעולה משפטית זו. זאת משום שחלק מהכספים בגין חנות זו שולמו בגין חובות של הבן השלישי (האח של שתי הבנות). בנוסף, כיום לא ניתן לבטל את העברת הנכס שנמכר לצד ג'. עוד נקבע כי יש להתחשב בכך שהבת המנוחה טיפלה במשך כל השנים לבדה באמה, ולו היתה מתמנה על פי חוק, היתה גם זכאית לשכר עבור היותה אפוטרופוס על אמה. לעומת זאת, נקבע כי דמי השכירות עבור הדירה ששולמו לידי יורשיה של המנוחה החל מיום הגשת הבקשה, יועברו במלואם לחשבון האפוטרופסות וכל הסכומים שעמדו לזכותה של המנוחה במועד פטירתה בחשבון הבנק אליו הופקדו דמי השכירות של הדירה, או חסכונות הקשורים לחשבון זה יועברו אף הם לקופת האפוטרופסות.