1,150 שקל פיצוי למתלוננת על עישון במסעדה
אירית שמש, בהיותה בהריון, סעדה עם בני משפחתה במסעדת פוקצ'ט. לאחר הזמנת האוכל, החלו לקוחות אחרים לעשן במסעדה ואף מלצרית אחת עישנה.
שמש פנתה למלצריות וביקשה כי העישון יופסק. הדבר לא צלח במלואו. לפיכך, הגישה שמש תביעה לפיצוי בבית המשפט לתביעות קטנות. היא טענה כי העישון היה בניגוד לחוק להגבלת העישון במקומות ציבוריים, ולא היו במקום שילוט והפרדה ראויים, ונגרם לה, לילדיה ולעובר שברחמה נזק.
ביהמ"ש לתביעות קטנות קבע, כי אכן היתה הפרה של הוראות החוק, בהיעדר שלטים המתייחסים לעישון והפרדה בין המפלס המיועד לעישון לבין שטח המסעדה שבו העישון אסור. כמו כן, השטח שיועד לעישון חרג מהמותר בחוק. באשר לנזק, פסק בית המשפט את סכום הארוחה (112 ש"ח) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, את סכום האגרה והוצאות בסך 150 ש"ח.
שמש לא הסתפקה בכך וביקשה רשות ערעור בביהמ"ש המחוזי, בטענה כי הפיצוי נמוך מדי, יחס המשיבה אליה היה זלזלני, והמדובר בנזק לבריאות שאינו בר תיקון. לאחר שבקשתה לערער נדחתה, פנתה לבית המשפט העליון בטענה כי יש צורך בהנחיתו נוכח הפרותיו המרובות של החוק, שהפכו "מכת מדינה" ונוכח התחייבותה של ישראל באמנה בינלאומית לפיקוח על הטבק.
תקנות הגבלת העישון במקומות ציבוריים קובעות לגבי מסעדה, כי יש להתקין שלטים בעניין הגבלת העישון בכל חדר למעט חדר עישון. כמו כן, ישראל אישרה את "אמנת המסגרת של ארגון הבריאות העולמי לפיקוח על הטבק", בה מתואר קיומן של "ראיות מדעיות שקבעו ללא עוררין כי חשיפה לעשן גורמת מוות, מחלה ונכות"; לפיכך, הוטל על כל מדינה חברה לקדם אמצעים חקיקתיים ומינהליים להגנה מחשיפה לעשן טבק, בין היתר, במקומות ציבוריים סגורים.
בית המשפט העליון קובע, לאור הוראות החקיקה והאמנה, כי כבדותה ואיטיותה של פעולת הרשויות בישראל מצדיקה לפתוח פתח ל"אכיפה אזרחית", כך שהאזרח האיכפתי המבקש לשמור את בריאותו ובריאות הציבור, יוכל להשפיע אף הוא לתקנת הרבים. תביעה אזרחית בנזיקין היא הדרך לכך.
נקבע כי שמשהופרה חובה חקוקה, ומשהמדובר במשפחה ובה ילדים ואשה בהריון, יש מקום ליתן ביטוי חזק יותר – ולו גם עדיין במישור הסמלי – לנזק, לשם הרתעת הרבים. זאת, גם ברוח דבריו של השופט בבית המשפט המחוזי, כי היה מקום לחיוב גבוה יותר. לפיכך הערעור התקבל ושמש פוצתה ב-1,000 ש"ח נוספים.
