עורכת דין בעבר "תזכה" בשנת מאסר על התחזות לעו"ד
פזית בת צבי וולף, הוצאה לצמיתות מחברות בלישכת עורכי הדין בהחלטת בית המשפט העליון בחודש יוני 2004. על אף הוצאתה מהלישכה, היא הציגה עצמה כעורכת דין בפני בית המשפט במספר הזדמנויות, ניהלה בשם נאשם שייצגה, משא ומתן על מנת לגבש הסדר טעון באשר למעצר ולעונש בעניינו, וכן חזרה והציגה עצמה בפני שוטרי הליווי לאחר שהעלו את הנאשם לאולם הדיונים כעורכת הדין המייצגת אותו ובשל כך אפשרו לה שוטרי הליווי לשוחח עמו.
במעשים שפורטו לעיל בהם הודתה וולף, פעלה על מנת להכשיל הליכים שיפוטיים בכך שהתחזתה פעמים רבות כעורכת דין. קיבלה במרמה את ייצוגו המשפטי של נאשם וקיבלה במרמה סך של 18,000 ש"ח בעבור ייצוגו. מטעם התביעה הוצג גיליון הרשעות קודמות של וולף ומסתבר כי בעברה סידרה של עבירות שנעברו מאז שנת 1996, בניהן: עבירות על חוק המחשבים ופגיעה בפרטיות, התחזות כעורכת דין, הפרת הוראה חוקית והשגת גבול פלילי ותקיפת בן-זוג.
בית המשפט קובע כי כאשר מדובר בנאשמת אשר הגיעה למעמד של עורכת דין במדינת ישראל ואף פעלה ככזאת כחוק משך שנים – סידרה ארוכה כזאת של עבירות שנעברו על ידה אכן מצדיקה ענישתה בחומרה. נקבע כי גם הרחקתה לצמיתות מהלשכה איננה מהלכת עליה אימים והיא בשלה, חוזרת ומציגה עצמה כעורכת דין הן בפני לקוחות הן בפני המשטרה והן בפני שופטים ובתי משפט במדינת ישראל. וגם אם הורשעה בסדרה של עבירות כאלה , אין אימת הדין, מרתיעה נאשמת זו מלחזור על אותן עבירות עצמן בגינן הורשעה ולרמוס החוק ברגל גסה.
וולף היתה עורכת דין וככזאת אינה יכולה להתעטף באצטלה כלשהי כאשר היא במעשיה פוגעת במקצוע עריכת הדין. יש לזכור, מקצוע עריכת הדין מבוסס על יכולת הלקוח ליתן אמון בעורך הדין כי יפעל כדין. עורכי הדין זוכים לאמון רב מן הציבור, קיים אמון מוחלט ביושרם זהו נכס צאן ברזל של מקצוע זה ופגיעה בו ראויה לענישה חמורה ומרתיעה.
עוד קובע בית המשפט כי יש להגן על הציבור מפני עוברי עבירות כדוגמת וולף. הטענה של וולף כנגד הפרסומת והתקשורת שפגעו בה, מוטב כי תפנה תלונה זו אל עצמה, שהרי יש חשיבות רבה בפרסום מקרים כגון דא בתקשורת למען יראה הציבור ידע ויזהר. ואם יקר לנאשמת כבודה ואם יקרה לה ביתה ומשפחתה, היו אלה אמורים להיות לנגד עיניה שעה שהעיזה פנים, חזרה וביצעה את העבירות החמורות נשוא תיק זה.
כשיקולים להקלה בעונש התחשב בית המשפט בהודאתה של הנאשמת ובמצבה האישי, הריגשי והכלכלי שאינם מן הקלים. יחד עם זאת, קובע בעת המשפט כי בשוקלו את הנסיבות מכאן ומכאן, הכף נוטה באופן ברור לחומרה. לפיכך, הושתו על הנאשמת עונש מאסר לתקופה של 24 חודשים, מתוכם 12 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. כמו כן הופעל מאסר על תנאי למשך חודשיים שהושת על הנאשמת בהרשעה קודמת.
