הזווית של אזולאי: על סטנלי פישר שמכוון את המלחמה
יש האומרים שאחד האירועים אשר עיצבו את פניהם של שוקי ההון בשנים האחרונות, היה דווקא התמוטטותה של קרן הגידור LTCM בשנת 1998. הקרן נוהלה על ידי כמה מהמוחות החשובים והמבריקים בעולם, ביניהם גם מיירון שולס (ההוא מהנוסחה), ולאורך שנים רבות היא הניבה רווחים נאים למשקיעים בה.
כל העושר האינטלקטואלי הזה לא מנע את התמוטטותה של הקרן ברעש גדול, ביום סגרירי אחד, שעלול היה למוטט את כל המערכת הפיננסית בארה"ב ואף את זו העולמית. רק פעולה מהירה של יו"ר הפד הקודם, אלן גרינספאן, הצילה את השווקים הפיננסים מקריסה. המסקנה מהאירוע הנ"ל היא פשוטה: גם התיאוריות המתקדמות ביותר, והמוחות המבריקים ביותר אינם מסוגלים לעיתים להתאים עצמם למציאות שמשתנה במהירות.
מדוע אני נזכר כעת בסיפורה של LTCM? הייתה זו דווקא העלאת הריבית האחרונה שהזכירה לי, כי לפעמים מרוב שהראש תחוב כל כך חזק בספרי התיאוריה ובמודלים מתוחכמים, העיניים אינן מסוגלות לראות נכוחה את המציאות.
בהודעת הריבית האחרונה עושה הבנק המרכזי שימוש תכוף בביטויים כמו: "שמירה על יציבות", "לתמוך ביציבות הפיננסית" וכו'. וכשמשתמשים כל כך הרבה פעמים בביטויים שמביעים שאיפה ליציבות ושאר דברים חיוביים, קיים קושי לתאר את הפעולה כשגויה.
אבל זו בדיוק הבעיה. דומה שמאז הצעת התקציב אותה הציע סילבן שלום ב-2002, לא הוציא אף גוף רשמי של מדינת ישראל הודעה כה הזויה ותלושה מהמציאות כמו הודעת הריבית הנוכחית.
ההודעה פותחת בתיאור של הפרמטרים האינפלציוניים החזויים של המשק, כפי שהם נגזרים משוק ההון, אשר מביעים צפי להתמתנות בקצב האינפלציה בשנה הקרובה. במקביל, מציין בנק ישראל כי "החזאים הפרטיים" צופים שהריבית תועלה.
ממתי תחזיות של גוף פרטי משמשות כלי שמנחה את הבנק המרכזי בקבלת החלטות? שלא לדבר על כך שאותם חזאים נדרשים להסביר כמעט מידי חודש מדוע הם לא חזו במדויק את המדד, אז כיצד הם יכולים להוות פקטור בקביעת שיעור הריבית?
בהמשך מציין הבנק, כי העימות בצפון יגרום "להפחתת הביקושים של הסקטור הפרטי...". רגע, הפחתת ביקושים, לפחות עד כמה שידוע לי, אינה גורם אינפלציוני אלא בדיוק להיפך. הבנק ממשיך ומציין כי למרות ההסלמה הביטחונית, שער החליפין כמעט ולא הושפע, מה שמעיד יותר מכל על יציבותו של המשק.
אז מה בדיוק הניע את הבנק להעלות הריבית?
פה מגיע החלק הקומי/טרגי של ההודעה. הבנק מציין, כי "בהסתכלות על 12 החודשים האחרונים האינפלציה גבוהה מהיעד...".
אתם מבינים? במקום שהבנק יפעל לפי התחזיות הממותנות לעתיד, הוא פועל על סמך אירועים שכבר קרו, שהינם חסרי רלוונטיות, גם אם לא היינו שרויים בעת של מלחמה.
אבל השוס האמיתי מגיע במשפט האחרון. כך נאמר שם: "עלייה זו בסיכון (הביטחוני)... מחייבת הידוק מוניטרי מסויים".
לא ברור?!
אם אני מבין נכון, אני חושב שהבנק מתכוון לכך שאם הריבית תועלה - המלחמה תגמר יותר מהר, לא?!.
מה הקשר בין סיכון ביטחוני להידוק מוניטרי? אם השקל מפגין עוצמה, שוק האג"ח נשאר יציב והזרים אינם מצביעים ברגליים, מהם הגורמים שמניעים את הבנק המרכזי לחשוב שהיציבות הפיננסית של ישראל מתערערת?
למי ששכח: ביום המסחר הראשון שלאחר ה-11/9, הפחית גרינספאן את הריבית בחצי אחוז כדי להעניק למשק האמריקני זריקת עידוד מוניטרית, על מנת לשמר את מגמת הצמיחה של המשק. אבל זה ככל הנראה ההבדל בין נגיד שהיה בעברו מנהל השקעות, לבין נגיד העטור באין סוף תעודות ודיפלומות שניתנו כהוקרה על פיתוח תיאוריות כלכליות.
מאת: עידן אזולאי - בית ההשקעות אפסילון.
