רשלנות העירייה הביאה לביטול חוב ארנונה

העותרים, הילל וורדה טלקר, ביקשו למכור דירה שבבעלותם, הנמצאת בקריית שמונה. בעקבות כך, פנו לעיריית קריית שמונה לקבלת אישור המופנה ללשכת רישום המקרקעין לשם העברת הדירה לשמו של הרוכש. העירייה דחתה את בקשתם בטענה שתלויים ועומדים נגדם חובות בגין ארנונה מהשנים 1993-1991. היא הודיעה להם כי כל עוד לא יסולק החוב, לא יוצא האישור.

העותרים טענו כי במועדים הנ"ל, הושכרה הדירה לצד שלישי וכי נמסרה על כך הודעה בכתב לעירייה, אך זו נמנעה מעדכון הפרטים ברישומיה. עוד נטען כי העירייה מנהלת רישום כפול בנוגע לפרטי המחזיק, כך שכאשר נשלחת למחלקת הגבייה הודעה בדבר שינוי שם מחזיק, היא מעדכנת את הפרטים אך ורק על גבי דרישות התשלום הנשלחות לבית המחזיק, ואילו ברשימותיה ממשיך בעל הדירה להופיע כמחזיק. עוד טענו העותרים כי היה על העירייה לשלוח להם הודעות ודרישות תשלום במועדן, כדי שיוכלו לטפל בעניין בצורה ראויה ואפקטיבית. משלא נעשה הדבר, הרי עם עבור השנים, נגרם להם נזק ראייתי המונע מהם הוכחת צדקת טיעוניהם וגם נשללה מהם האפשרות לגבות את החוב ממי שהחזיק בשעתו בדירה.

בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת קבע כי התנהלות העירייה היתה רשלנית, היא לא שמרה כראוי על מסמכים שהוגשו לה, לא גילתה במועד במהלך שמיעת העתירה את כל המסמכים שהיו בידיה, ומתוך המסמכים שהיא הגישה, יש יותר מספק בשאלה האם נמסרה לה הודעה בכתב על דבר השינוי ומי החזיק בדירה באותה תקופה.

מכך הסיק בית המשפט כי נמסרה לעירייה הודעה בכתב, אלא שמשום מה היא לא טופלה כראוי על ידי העירייה אלא באיחור, אם בכלל.

נקבע כי התנהגותה של העירייה מונעת ממנה מלטעון היום כי לא קיבלה הודעה בכתב. עוד נקבע כי בנסיבות העניין, הדרישה לשלם היום חוב משנת 1991 או להפנות את העותרים אל אותם מחזיקים (עלומים כנראה) שהחזיקו אז בדירה, היא דרישה בלתי סבירה שהעירייה במקרה זה אינה יכולה להעלות. אין זה צודק להעמיס את האחריות להתנהלותה של העירייה על העותרים.

העתירה התקבלה, בית המשפט הורה לעירייה ליתן לעותרים אישור להעברת הדירה וקבע כי אין להתנות את האישור בתשלום החוב משנת 1991 עד 1993.