גם במעונות של אוניברסיטת חיפה יש אפליה

שלוש סטודנטיות ערביות הלומדות באוניברסיטת חיפה וארגון עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל, הגישו בקשה לבית המשפט המחוזי בחיפה להכריז כי חלק מהקריטריונים שנקבעו על ידי אוניברסיטת חיפה לזכאות למגורים במעונות הסטודנטים, מפלים ויש לבטלם.

האוניברסיטה מחזיקה ומנהלת מעונות בהם יכולים להתגורר כ-1,113 תלמידים. חלק מהמעונות מוקצים לפרויקטים מיוחדים, כמו תלמידים מחו"ל, חוקרים ווכדומה, חלק מהמעונות מוקצים על-פי קריטריונים מיוחדים, כמו מצוינות בלימודים, עזרה לתלמידים נכים או יתומים והשאר מחולקים בין תלמידים הפונים ומגישים בקשה מתאימה.

בשנת הלימודים תשס"ו, עמדו לחלוקה בין התלמידים המבקשים כ-517 מיטות במעונות. כל תלמיד המגיש בקשה למעונות מתבקש למלא טפסים ולצרף מסמכים מתאימים. את הפונים ממיינים על-פי קריטריונים הנקבעים על-ידי ועדת המעונות של האוניברסיטה, שבראשה יושב הדיקן וחברים בה נציגים אקדמאים ומנהליים של האוניברסיטה. על-פי קריטריונים אלו, מקבל כל תלמיד המבקש להתקבל למעונות ניקוד, ובעלי הניקוד הגבוה זוכים למעונות. הקריטריונים שפורסמו לשנת תשס"ו, כללו אזור מגורים (עד 28 נקודות בהתאם למרחק), הישגים אקדמיים (עד 25 נקודות) וכן רשימה של נתונים מיוחדים. בין הנתונים המיוחדים נכללו שירות צבאי, שירות מילואים, נכות, בן למשפחה שכולה, בן למשפחה חד-הורית, מספר סטודנטים למשפחה, ריבוי נפשות במשפחה וסטודנט עובד.

הקריטריון של שירות צבאי או שירות לאומי העניק 20 נקודות בניקוד הכללי, שירות מילואים העניק 5 נקודות. הקריטריון של שירות צבאי העניק ניקוד גבוה יחסית לשאר הנתונים המיוחדים. כך, למשל, נכות גופנית העניקה עד 15 נקודות, בן למשפחה שכולה 10 נקודות וכו'.

בבקשתם טוענים המבקשים כי הכללת הקריטריון של שירות צבאי והקריטריון של שירות מילואים הינה פסולה. לטענתם, כלילת קריטריון של שירות צבאי אינו רלוונטי למטרות ולתכליות של חלוקת מעונות לסטודנטים. הקריטריון מהווה פגיעה בעקרון השוויון והפליית בני המגזר הערבי בישראל, שכן מרבית הסטודנטים מהמגזר הערבי אינם משרתים בצבא, ואף אינם מבצעים שירות לאומי. הפגיעה חמורה במיוחד, כך נטען, בבנות המגזר הערבי, אשר בשל המסורות הנהוגות בו הן מנועות מלשכור דירות, וללא זכאות למעונות, הן נאלצות להמשיך ולהתגורר בבית הוריהן, אשר בדרך כלל מתגוררים רחוק מהאוניברסיטה.

האוניברסיטה טענה כי כלילת הקריטריון של שירות צבאי נהוגה אצלה במשך שנים רבות. הטעם להוספת הקריטריון הינו טעם כלכלי. מטרת הניקוד לשירות צבאי נועדה, כך נטען, לסייע למי שבשל השירות הצבאי לא יכולים היו להשתכר בתקופת השירות, ועל כן מצויים בנחיתות לעומת מי שיכול היה להשתכר באותן שנים.

עוד תכניות

בית המשפט קבע כי חלוקת מעונות לסטודנטים נועדה לאפשר להם למצות את כישוריהם ולאפשר להם להגיע להישגים בלימודים. ההנחה העומדת בבסיס חלוקת מעונות לסטודנטים הינה כי יש להקל עליהם במציאת מקום מגורים קרוב לאוניברסיטה ובעלות נמוכה, כך שיוכלו להקדיש את זמנם וכישוריהם ללימודים, ולא לעבודה או לנסיעות מיותרות.

בחלוקת המעונות בין התלמידים פועלת האוניברסיטה במישור המנהלי ולא האקדמי, ולכן אין חשש שהחלת כללי המשפט הציבורי עליה תפגע באופן כלשהו בחופש האקדמי.

חלוקת מעונות, שנועדה להקל על הסטודנטים בלימודיהם, כאשר ברור כי מספרם של המעונות מוגבל, כפופה גם לעקרונות המשפט הציבורי. במקרה הנוכחי, עלינו לבחון מהי התכלית שלשמה מחלקת האוניברסיטה מעונות לסטודנטים ובהתאם, לבחון האם קביעת הקריטריונים שפורטו על-ידי האוניברסיטה נעשתה לשם הגשמת אותה תכלית.

אחד העקרונות החשובים שעל הרשות לשוות לנגד עיניה בקביעת אמות מידה לחלוקת משאבים הינו עקרון השוויון. אם התוצאה מהווה הפליה בין קבוצות שונות, עלינו לבחון האם ההבחנה בין הקבוצות הינה עניינית, עולה בקנה אחד עם תכלית החוק, והאם הינה עומדת במבחני הסבירות והמידתיות. מתן עדיפות ליוצאי צבא עשוי לנבוע לעתים מ"שיקולים ערכיים", כמו למשל רצון לעודד את מי שתורם שנים רבות למען המדינה. אולם לא זה השיקול שעמד לנגד עיני האוניברסיטה. כאמור, האוניברסיטה נימקה את הקריטריון הנדון ביתרון הכלכלי היחסי המתאפשר למי שלא שירת בצבא ויכול היה לעבוד באותן שנים.

מצבו הכלכלי של הפונה צריך להיבחן באופן אינדיבידואלי. אין ספק שחלק מאלו ששירתו בצה"ל עלולים להימצא במצב כלכלי קשה, בין היתר בשל כך שבשנות השירות לא יכלו להשתכר. מאידך, ישנם לבטח מי ששירתו שירות צבאי, אך ידם משגת למציאת דיור נאות גם ללא קבלת זכות למעונות. דומה ששירות צבאי או לאומי כשלעצמו אינו שיקול רלוונטי לעניין מצבו הכלכלי של הפונה, ויש לבחון את מצבו של כל פונה ופונה בנפרד.

זאת ועוד, על פניו, ההטבות הכלכליות לחיילים משוחררים הוסדרו בהוראות החוק השונות, ואין מקום להעניק להם הטבות כלכליות נוספות במסגרת אמות מידה לחלוקת והקצאת משאבים ציבוריים נוספים.

מן האמור מתבקשת המסקנה כי הוספת הקריטריון של "שירות צבאי" או "שירות לאומי" כקריטריון בחלוקת מעונות לסטודנטים חורג מן המטרה של סיוע כלכלי למי שידו אינה משגת דיור בזמן הלימודים. התוצאה בפועל של הוספת הקריטריון של שירות צבאי כקריטריון לחלוקת מעונות הינה הפלייתם של ערביי ישראל.

לפיכך נקבע כי על האוניברסיטה לפרסם את הקריטריונים לחלוקת מעונות ולהשמיט מתוכם את הקריטריון האמור, בהקדם, על מנת לאפשר לציבור הסטודנטים המעוניינים לקבל מעונות להגיש בקשתם בהתאם.