רשלנות בית חולים שלא ערך בדיקות בשבת
זהו סיפורה של ילנה אזרוב ז"ל, אשר הגיעה לבית החולים סורוקה בבאר שבע כשהיא מתלוננת על כאבים עזים מאוד במותניים ובבטן. היא הסבירה לצוות שקיבל אותה בבית החולים, כי היא סובלת לעיתים קרובות מדלקות בדרכי השתן.
הסתבר, שהיא אכן סובלת מזיהום עולה, שהוא החמור מבין סוגי הזיהומים בדרכי השתן. זיהום מסוג זה מצריך התייחסות בכובד ראש ומתן אנטיביוטיקה מיוחדת על מנת לעצור התפתחותו המהירה והדוהרת.
המנוחה קיבלה טיפול באנטיביוטיקה מסוג "טריביד", כאשר לא היה ידוע לרופאים שהיא פיתחה עמידות לסוג זה של אנטיביוטיקה. נוכח טיפול אנטיביוטי לא מתאים, המשיכה לסבול מכאבים עזים במותניה עד כדי כך, שבחדר המיון היא טופלה בעזרת זריקת מורפיום. המורפיום שהיא תרופה עזה, שיכך את כאביה ומיד לאחר שהושגה הקלה בתלונותיה הזדרזו הרופאים ושחררו אותה לביתה בשעה חמש לפנות בוקר, אור ליום שבת.
בחדר המיון, לא נלקחה תרבית שתן מן המנוחה. נטען, כי לו ניטלה בדיקה זו, היה בכוחה ללמד את הצוות הרפואי אודות העמידות של המנוחה לסוג האנטיביוטיקה שניתנה לה בפועל. רופא בית החולים שטיפל בה העיד בבית המשפט כך כי "בשבת בסורוקה לא לוקחים תרבית שתן".
לאחר ארבעה ימים של סבל החליטו המנוחה ובעלה, כי עליה לשוב לבית החולים, ואולם בשל העובדה שהיה זה יום הכיפורים, נאלצו להמתין עד צאת החג. במוצאי יום הכיפורים, הגיעה המנוחה שוב לחדר מיון, כשהיא כבר במצב של הלם ספטי, הסתבר שהמורסה שהתפתחה גרמה לקרע בכליה וכל התוכן המוגלתי נשטף לחלל הבטן. מתקפה זיהומית זו מוטטה את מערכת גופה של המנוחה וגרמה למותה.
בעלה של המנוחה תבע את בית החולים בעילה של רשלנות.
בית המשפט קבע כי המוות נגרם כתוצאה מזיהום, ואם היו משאירים את המנוחה באשפוז ולא היו ממהרים לשחרר אותה הביתה, והיו מודדים לה לחץ דם ודופק, אפשר היה לגלות שמצבה הולך ומידרדר, והיתה נדלקת נורה אדומה, אך רופאי בית החולים החליטו שלא לקחת תרביות ולא לאשפז אותה. ארבעה ימים מאוחר יותר, כבר לא ניתן היה לעצור את המחלה, בכך הפרו הרופאים את החובה המוטלת עליהם ואשר גרמה לנזק.
לפיכך חויב בית החולים לשלם למשפחת המנוחה פיצויים בסך כולל של כ-600,000 ש"ח.
