נפט: האם "הזהב השחור" נוצץ באמת?

עד כה דיברנו על השקעה בזהב. עכשיו נציע לכם לבדוק האם "הזהב השחור", או הנפט, מצדיק את הכינוי שניתן לו והוא אכן רווחי כאפיק השקעה.

נפט מהו? הנפט מורכב מתערובת של פחמימנים ונמצא לרוב בצורת נוזל ברובד העליון של קליפת כדור הארץ מכיוון שהנפט הוא מקור אנרגיה נייד וזמין לתחבורה ולתעשייה, הפך לאחד המשאבים החשובים ביותר בעולם. כיצד הדבר משפיע על המשקיע הפרטי?

השנה הגיע מחיר הנפט הגולמי לשיא: ב-14 ביולי היה מחירו 78.4 דולר לחבית. רבים ניבאו המשך עלייה במחיר, עד אפילו 100 דולר לחבית. הערכה זו נראית סבירה במבט לאחור: כשמחשבים בדולרים של היום (מתואם לאינפלציה) את מחיר הנפט בתחילת שנת 1989, שהגיע כמעט ל-40 דולר, מקבלים מחיר של 101 דולר לחבית.

בינתיים ירד מחיר הנפט בפחות מחודשיים וחצי ל-60.1 דולר ב-22 בספטמבר – ירידה של יותר מ-23% – ונע בסביבות ה-61 דולר בשבוע האחרון. לאחר שחווה רק עליות במחיר הבנזין בשנה האחרונה, ציבור הנהגים מרגיש הקלה מסוימת בבואו לתחנות הדלק. לעומת זאת, קרנות הנאמנות המשקיעות באנרגיה ספגו הפסדים כבדים. יתרה מזאת קרנות הגידור, שהן מטיבן, ממונפות סבלו מהפסדים גדולים אף יותר. בעקבות ההפסדים האלו, כבר שכחו רבים שמי שהשקיע בנפט בתחילת שנת 2004 הכפיל את כספו.

אם כן, האם עקב הירידה במחיר הנפט נוצרה הזדמנות השקעה? האם יש למי שמהמר שמחיר הנפט יחזור ויעלה סיכוי לרווחים נאים? ואולי יוסיף המחיר לרדת? איש אינו יכול לנבא את מחיר הנפט בעתיד הקרוב, וכמספר המנסים כך מספר הדעות.

לכן, אביא לפניכם את הגורמים המשפיעים על מחיר הנפט ותוכלו להעריך את המגמה לפי הבנתכם. דבר אחד אינו מוטל בספק: בגלל התנודתיות הגבוהה במחיר הנפט, כל צורה של השקעה בו כרוכה הן בסיכון גדול והן באפשרות לרווח גדול, ואינה מתאימה לכל אחד.

שני גורמים המשפיעים על מחיר הנפט:

1. כושר ההפקה העולמי לעומת הצריכה העולמית של הנפט. 2. משברים מדיניים ובהם מלחמות, פעולות טרור וסכסוכים בין-לאומיים.

עתודות הנפט, צריכה עולמית וכושר ההפקה

כיום הצריכה העולמית בנפט היא כ-80 מיליון חביות ביום, וכושר ההפקה הוא כמיליון חביות יותר מהצריכה. זהו עודף קטן לכל הדעות, ומשום כך כל שינוי קטן בכושר ההפקה מסיבות טכניות או פוליטיות יוצר מחסור. בימינו כושר ההפקה קרוב לשיאו ומעריכים שיקטן בשנים הקרובות, משום שלא התגלו שדות נפט חדשים בסדר גודל של השדות הקיימים אצל המפיקות העיקריות, והשדות הנוכחיים מתקרבים להפקת חצי מהעתודות שלהם, דבר שיגרום לירידה בתפוקה.

לפי ההערכות, עתודות הנפט הגולמי בעולם, כ-1,100 מיליארד חביות, אמורות להספיק לכ-30 שנה. רוב עתודות הנפט נמצאות במזרח התיכון: ערב הסעודית היא הגדולה ביותר 25.5% מכל עתודות הנפט הידועות בעולם ואחריה: עיראק – 11.1%, כווית – 9.5%, איראן – 9.2%, איחוד הנסיכויות – 7.8%, ונצואלה– 6.2% ורוסיה – 5%.

אולם לאחרונה הגדירה ארצות הברית את חולות הנפט בקנדה כעתודה מוכחת של נפט, שצופים להפיק ממנה 175 מיליארד חביות. רק לערב הסעודית עתודות גדולות יותר. חולות הנפט שבמחוז אלברטה משתרעים על שטח הגדול משטחה של בלגיה ומכילים קרוב לפני האדמה חולות מעורבים במים ובביטומן (פחמימן דמוי זפת). אף על פי כן, אין לשכוח שעל הביטומן לעבור הפרדה ותהליך כימי כדי להפיק נפט גולמי סינטטי. מובן שהוצאות ההפקה גבוהות יותר משאיבת נפט נוזלי. הוצאות הפקה של נפט גולמי רגיל הן כ-12 דולר לחבית, ו-60% מהעלויות נובעות מהוצאות לגילוי הנפט.

המפיקות הגדולות של הנפט הגולמי כיום הן ערב הסעודית – 11.6% מהתפוקה העולמית, ארצות הברית –10.7%, רוסיה – 9.7%, איראן – 5.0%, מקסיקו – 4.8%, נורבגיה – 4.5%, סין – 4.4% וונצואלה –4.1%. מקורם של כ-42% מהתפוקה העולמית מהמדינות החברות בארגון OPEC.

הצרכניות הגדולות של הנפט הן ארצות הברית – 25.9% מהצריכה העולמית, האיחוד האירופי – 19.1%, סין – 9.0%, יפן – 7.0%, רוסיה – 3.4% והודו – 2.9%.

ומה בדבר הצריכה? בעקבות ההתפתחות התעשייתית המרשימה שהתחוללה בסין לאחרונה, גדל שם גם מאוד הביקוש לנפט, אם כי בחישוב לנפש הביקוש עדיין נמוך. אם הצריכה לנפש בסין תגיע לזו של מקסיקו, שבה הצריכה לנפש היא הנמוכה מבין הארצות המפותחות, תגיע הצריכה הכללית שם ל-44 מיליון חביות ליום – יותר מחצי הצריכה העולמית.

משברים פוליטיים, סכסוכים אזוריים ופיגועי טרור

אירועים בינלאומיים השפיעו ומשפיעים מאוד על מחיר הנפט. בעקבות מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973, הטילו מדינות ערב המפיקות נפט אמברגו על מדינות המערב שתמכו בישראל ומחיר הנפט עלה פי ארבעה – מ-3 דולר לחבית ל-12 דולר. האירועים באיראן ובעיראק הביאו לסיבוב עליות נוסף במחיר הנפט בשנים 1979 ו-1980. המהפכה האיסלמית בשנת 1978 גרמה לירידה גדולה בתפוקת הנפט, והפלישה העיראקית לאיראן בספטמבר 1980 והמלחמה שבעקבותיה הביאו להקטנת התפוקה של שתי המדינות מ-7.5 מיליון חביות ליום למיליון חביות ליום – ירידה של כ-10% מהתפוקה העולמית. מחיר הנפט נסק עקב המחסור ועלה מ-14 דולר לחבית ל-35 דולר בשנת 1981. לאחר מכן שב המחיר וירד עד ל-10 דולר בשנת 1986.

בדצמבר 1986 הגיעו חברות OPEC להסכם שמטרתו לשמור על מחיר של 18 דולר לחבית, וכדי לעמוד ביעד הזה הגבילו את ההפקה. המחיר הזה נשמר פחות או יותר עד הפלישה העיראקית לכווית, שגרמה לקפיצה במחיר עד כמעט 40 דולר לחבית בספטמבר 1990. מחיר הנפט שב וירד לאחר סיום המלחמה. המשבר הכלכלי באסיה ב-1998 והגדלת המכסה של מדינות OPEC הביאו להורדת מחיר הנפט עד ל-11 דולר לחבית. גם פיגוע הטרור במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר 2001 הביא לירידה זמנית במחיר הנפט, בגלל ירידה בפעילות הכלכלית ובתנועה האווירית.

אם כן, אפשר אמנם להעריך בדיוק רב יחסית את כמות עתודות הנפט, הצריכה העולמית ויכולת ההפקה, אבל קשה יותר לצפות התרחשויות בין-לאומיות העלולות להשפיע על מחיר הנפט. מי מאתנו צפה שתפרוץ השנה מלחמת לבנון השנייה?

ובשבוע הבא: למי שכן החליט להשקיע בנפט – נסביר כיצד עושים זאת.

מאת: אריה גורן - אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.