רון קופמן לא יפוצה על פרסום מאמריו באינטרנט
העיתונאי/פובליציסט רון קופמן הגיש תביעה נגד וואלה תקשורת. בתביעתו טען כי בין השנים 2000 ל-2005, פורסמו מאמריו באתר האינטרנט של וואלה ללא שנתבקש אישורו לכך, וללא שנתקבל על כך תשלום. המדובר במאמרים של קופמן שפורסמו בעיתון "הארץ", בו עבד כשכיר, והועתקו, בהסכמת העיתון, באופן יומיומי על ידי וואלה לאתר האינטרנט שלה.
קופמן טען כי על פי סעיף 5 (1) (ב) לחוק זכות יוצרים, יש לו זכות קניינית שמעמדה כזכות יוצרים, המקנה לו זכות לתבוע פיצויים בעת הפרתה. סעיף 5 (1) (ב) לחוק זכויות יוצרים מקנה למחבר היצירה זכות "למנוע את פרסום היצירה..."
בית המשפט קבע כי הזכות למנוע את הפרסום אינה מקנה זכות פוזיטיבית. זכות היוצרים רחבה בהרבה מן הזכות המוגבלת הקבועה בסעיף 5 (1) (ב) ואין לומר כי זכות הוטו, מעמדה כמעמדה של זכות יוצרים.
לו נתקבלה טענת קופמן כי זכות "הוטו" היא זכות קניינית, הרי כמוה כטענה כי קיים הסדר מיוחד לגבי עיתונאים שכירים, שלפיו זכויות היוצרים בעבודתם נשארות בידם, בניגוד לשאר סוגי העובדים השכירים, שזכויות היוצרים ביצירותיהם עוברות למעסיקיהם.
אין חוק זכויות יוצרים קובע קביעה מיוחדת לגבי יצירות עיתונאיות. זכויות היוצרים שמורות למעביד – העיתון. העיתונאי השכיר מקבל רק "זכות וטו" שאיננה זכות קניינית, המאפשרת לו אך למנוע את הפרסום מחוץ לעיתון של המעביד.
עוד נקבע כי בהעדר זכות קניינית או מען קניינית, אין להעניק לו את סעד גם לפי דיני עשיית עושר. טובת ההנאה שהנתבעת זכתה בה, איננה על חשבון התובע, שאין לו זכות קניינית במאמרים.
