ביהמ"ש העליון: חברת ביטוח לא תשלם על שירותי ליווי

המערער, נפגע בתאונת דרכים. המומחים הרפואיים שמונו מטעם בית המשפט קבעו לו נכויות שונות בניהן, נכות נפשית בשיעור 70% וכן, נכות בשיעור 10% בגין הפרעות בתחום המיני על רקע נפשי.

בית המשפט המחוזי פסק למערער בין היתר, פיצוי בסכום של 150,000 ש"ח עבור תרופות לשיפור התפקוד המיני וכן עבור היזקקות – פעם בשבוע – לשירותי ליווי.

בסוגיה זו השמיעו בעלי הדין את עמדתם, וכן נשמעו עמדותיהם של מוקד הסיוע לעובדים זרים והקליניקה למאבק בסחר בנשים – שניהם במעמד של ידידי בית המשפט ושל היועץ המשפטי לממשלה.

בית המשפט קבע כי טענת המערער לפיה הוא מצליח לקיים יחסי-מין אך ורק עם נערות ליווי לא הוכחה. לא הובהר מה עומד ביסוד המניעות הנטענת לקיים יחסי-מין עם בנות-זוגו כאשר הוא ציין כי היו לו קשרים זוגיים. נקבע כי הנושא לא בוסס כנדרש בחוות-דעת רפואית או בראיה אחרת, ולא ברור מדוע אין בכוחו של טיפול מתאים, למשל טיפול פסיכולוגי ותרופתי כפי שהמליץ המומחה בתחום האורולוגי, לטפל בקושי זה.

עם זאת, לא מטעם זה בלבד נקבע כי יש לבטל את הפיצוי. אין מקום לכך שבית המשפט יפסוק פיצוי שתכליתו מימון שירותי-ליווי. פיצוי כזה מנוגד למגמתו של הדין הפלילי, במיוחד על רקע המציאות בישראל ומלחמת-החורמה של מערכות האכיפה בתופעות הכרוכות בתעשיית הזנות. המשפט הישראלי הוא אחד, ובתי המשפט המוקיעים את התופעות שתעשיית הזנות בישראל נגועה בהם הם אותם בתי משפט המתבקשים לפסוק פיצוי עבור שירותי-ליווי. הקול חייב אפוא להיות קול אחד.

התוצאה היא שבראש הנזק הממוני של פגיעה בתפקוד המיני, נפסק למערער פיצוי של 100,000 ש"ח, ובוטל הפיצוי בגין שימוש בשירותי-ליווי.