נדחתה תביעה ייצוגית בחצי מיליארד נגד הפועלים
דן עצמון, ביקש מבית המשפט לאשר תביעה ייצוגית נגד בנק הפועלים, לפיה, במסגרת הצעת הרכש של בנק הפועלים, רכש הבנק את מלוא אחזקותיו של התובע בבנק משכן "בכפיה" תמורת סכום של 1,017 ש"ח למניה כאשר לטענתו, השווי ההוגן היה 3,441 ש"ח למניה. את הערכתו זו ביסס התובע על חוות דעתו של רו"ח רן סוקולובסקי.
התובע טען כי שוויה הכולל של תביעתו האישית כמחזיק 78 מניות מסתכם ב- 189,072 ש"ח (ההפרש בין שוויה ההוגן של המניה לבין התמורה ששילם עבורה הנתבע על פי הצעת הרכש) ואילו שוויה הכולל של התובענה, אם תוכר כייצוגית, עומד על 498,347,736 ש"ח.
בית המשפט קבע כי אין חולק כי המניות נרכשו ע"י הנתבע במחיר המשקף שווי העולה על שוויה הנכסי של משכן, או ליתר דיוק, על שווי הונה העצמי. מחיר הרכישה עלה אף על שוויה הבורסאי של המניה, היינו על המחיר על פיו נסחרו המניות בבורסה בתקופה האחרונה עובר למועד פרסום הצעת הרכש (לפחות בשלוש השנים האחרונות).
נקבע כי בין אם השווי הנכסי הריאלי של החברה משקף בדרך כלל את "שוויין ההוגן" של מניותיה, ובין אם השווי הבורסאי של המניה, בזמן נתון, הוא הקובע או המכריע לצורך בחינת שאלת שוויה ההוגן של המניה שנרכשה בדרך של הצעת רכש, המסקנה המתבקשת מהנסיבות הנ"ל היא, כי מניות משכן נרכשו ע"י הפועלים במסגרת הצעת הרכש, במחיר הוגן ואף למעלה מכך. לפיכך, לא עלה בידי עצמון להראות במידה הנדרשת, ולו לכאורה כי המחיר שהוצע ואשר שולם ע"י הבנק הוא בלתי הוגן.
עוד נקבע כי בהעדר קריטריונים ברורים וספציפיים יותר בחוק, בעזרתם ניתן היה, אולי, לקבוע בקלות ובשקיפות יתר, את שווין ההוגן של מניות המיעוט הנרכשות בהצעות רכש, יש ליתן למונח זה את משמעותו הלשונית הרגילה והמקובלת בקרב הציבור הרחב.
בית המשפט אף קבע כי התנהלותו של עצמון נגועה בחוסר תום לב בשל העובדה כי את מרבית המניות של משכן רכש לאחר פרסום הצעת הרכש ולאחר שנודע לו על כך. כך, על אף שסבר כי המחיר שהוצע ע"י הבנק במסגרת זו היה נמוך ובלתי הוגן. רכישה זו, יש בה, כשלעצמה, כדי להצביע על רכישת המניות שלא בתום לב ע"י משקיע בבורסה, הרוכש בדרך כלל מניות, משיקולים עניניים שבבסיסם הרצון להשביח את השקעתו הספציפית, אלא על מנת "ליצור" עילת תביעה אישית, כבסיס לבקשה עתידית להכיר בה כתובענה ייצוגית. התנהגות או התנהלות מעין זו אינה מצדיקה הענקת מעמד של תובע ייצוגי לתובע.
