שווקי המטבעות: מה עושים עם טריליון דולר פנויים?

הכלכלה הסינית נמצאת בשנים האחרונות במגמת האצה פנומנאלית. בחמש השנים האחרונות (2006-2002) צמח המשק הסיני בקצב של כ-10% בכל שנה. שיעור הצמיחה השנתי הממוצע של סין בעשור האחרון הסתכם בכ-9%. מעבר לכך, בחשבון סחר החוץ של סין קיים עודף, הואיל והיצוא גדול מהיבוא. ואף מעבר לכך, העודף החודשי עוד הולך וגדל. כך, בעוד שהיבוא למדינה גדל בקצב של 21% לשנה, היצוא גדל בקצב חד עוד יותר של 26%. כלומר, בכל חודש מתרחב עודף היצוא של סין לעולם.

עד לאחרונה התמונה בסין הייתה שונה. רק בשנת 2003 נרשם איזון בחשבון סחר החוץ החודשי של סין, כלומר, סך היצוא היה שווה לסך היבוא. לאחרונה, הגיע עודף היצוא החודשי לרמה של כ-16 מיליארד דולר ארה"ב.

בספטמבר האחרון הסתכם היצוא של סין בכ-92 מיליארד דולר. זאת, לעומת יבוא של כ-76 מיליארד. מעניין במיוחד לראות כי אין סימטריה בפעילות סחר החוץ של סין כנגד גושי הסחר המרכזיים שלה. כך, בעוד שסין מנהלת גירעון סחר אל מול מדינות אסיה, כנגד אירופה ובמיוחד צפון אמריקה לסין עודף סחר חודשי עצום. לדוגמא, בחודש ספטמבר היה לסין גירעון של 8.4 מיליארד דולר במסחר עם מדינות אסיה, לעומת עודף של 10 מיליארד דולר עם אירופה וכ- 15 מיליארד עם צפון אמריקה.

זרם המט"ח הנכנס לסין מעודף היצוא אמור היה להביא להתחזקות של המטבע המקומי, היואן. אך, הרצון של הממשל לשמור על שער חליפין קבוע, עד לחודש יולי 2005 ומנוהל לאחר מכן הביא לכדי כך שהממשל הסיני סופג מיליארדי דולרים בכל חודש. למעשה, כדי למנוע ייסוף מהיר של היואן צריך הממשל הסיני לספוג גם את כל עודף הסחר וגם את זרם ההשקעות העצום המגיע להשקעות במדינה. באופן גס, סך ה-FDI המגיע למדינה מדי חודש מגיע לכדי 5 מיליארד דולר, כ-60 מיליארד דולר לשנה.

שנים רבות התגאתה יפן בהיקף הרזרבות הגדול במדינה. לאחר שרזרבות המט"ח הגיעו לכדי 800 מיליארד דולר, חל שינוי משמעותי בקצב הצבירה אשר נותר חיובי אך מתון ביותר. סין לעומת זאת, לא נוהגת בשיטה זו. הלכה למעשה, היקף צבירת הרזרבות של סין הגיע בחודשים האחרונים לרמה של כ- 19 מיליארד דולר, מדי חודש. כלומר, סין צוברת בכל שעה סך של 26 מיליון דולר. בכל שנה גדלות יתרות המט"ח של סין בכ- 10 אחוזים מתוצר המדינה, יותר 200 מיליארד דולר.

לאחר שבספטמבר הסתכמו רזרבות המט"ח של סין ב-988 מיליארד דולר, או 12 מיליארד דולר לטריליון, סביר מאוד להניח כי בנתוני אוקטובר - אשר ידווחו בקרוב, לראשונה בהיסטוריה האנושית מדינה תצבור טריליון דולר כרזרבות מט"ח (אגב, זה לא כולל יתרות זהב).

מהו השימוש לעודפי המט"ח העצומים?

התשובה הפשוטה היא - משקיעים באיגרות החוב של ממשלת ארה"ב. כ-75% מיתרות המט"ח של סין מושקעים בנכסים צמודים לדולר ארה"ב. רק באיגרות החוב של ממשלת ארה"ב מושקעים הסינים בכ-340 מיליארד דולר (כ-8% משוק של 4.3 טריליון דולר).

מה עושים עם טריליון דולר אמריקניים?

אין ספק, כי יש כאן בעיה. אמנם של עשירים, אך בעיה. הצרה עוד מתגברת על רקע הצבירה העצומה הנמשכת, של יותר מ- 200 מיליארד דולר מדי שנה. אחת הדרכים להתמודד עם הסיכון היא באמצעות פיזור על פני מטבעות שונים - במיוחד האירו. לפיכך, דברים של גורמים רשמיים סינים, ובהם נגיד הבנק המרכזי של סין, Zhou Xiaochuan, לפיהם - אם המדינה תחל להשקיע במטבעות נוספים, היא עלולה להביא לכדי לחץ אמיתי על הדולר האמריקני. גם איגרות החוב של ממשלת ארה"ב עלולות להיפגע מכך. קשה לנבא מה תהיה ההחלטה האסטרטגית של הסינים לגבי יתרות המט"ח שלהם. יחד עם זאת, אין ספק כי מידת ההשפעה המיידית היא להיחלשות הדולר.

מידה מסוימת של קיזוז ניתן לראות בייסוף הזוחל של היואן הסיני כנגד הדולר. כל ייסוף של 1% בערכו של היואן הסיני כנגד הדולר האמריקני מביא לשחיקה של כ- 10 מיליארד דולר בשווי יתרות המט"ח של הסיני. היואן הסיני יוסף ב-3% ב-15 החודשים האחרונים.

אין ספק, כי שחיקה של כ-30 מיליארד דולר ב-15 חודשים, השווה לצבירה של חודש אחד, היא חלקית בלבד. טיפה בים של יואנים.

לפיכך, אנו צופים, כי היואן הסיני ימשיך להתחזק בשנים הקרובות ואף בקצב הולך גדל. הוא יעשה זאת - מחד, כדי לצמצם את התרחבות העודף בסחר-החוץ החודשי ומאידך, כדי להקטין את הדפסת היואנים בכל שנה שיש בה גם מן החשש האינפלציוני.

*מאת: רון אייכל, אסטרטג ראשי לשווקים הבינלאומיים, IBI בית השקעות.