הוגשו כתבי אישום נגד גד זאבי ואחרים בפרשת מלם
כתב אישום הוגש השבוע לבית משפט השלום בת"א נגד גד זאבי, בעניין עסקאות של חברת מלם - נגד מנכ"ל החברה לשעבר, גלעד רבינוביץ' ודירקטור בחברה לשעבר - יובל אקר, אסף טיבר שהיה יועץ לחברה והחברה עצמה.
בכתב האישום נטען, כי הנאשמים פעלו בתחכום ובתכנון מראש בעסקאות של החברה. הם ידעו כי אם היו רבינוביץ ואקר מצביעים כמיופי כח של הבנק, לא ניתן היה לסווג את המניות המשועבדות בחברה כמניות של הבנק, שכן משתתפי האסיפה יזהו את המניות כמניות של זאבי.
הרקע: גד זאבי הינו הבעלים של קבוצת חברות שכונו "קבוצת זאבי". על קבוצה זו נמנו גם זאבי אחזקות ומלם. חברת מלם הינה חברה ציבורית הרשומה למסחר בבורסה בתל אביב ועוסקת במתן שירותי מחשוב. חב' זאבי אחזקות החזיקה במישרין ובעקיפין 68.81% ממניות מלם. בעקבות חובות של חברות בקבוצת זאבי לבנק איגוד, שועבדו חלק ממניות מל"ם לבנק איגוד. המניות הוחזקו בנאמנות בחברה לנאמנות של הבנק.
על מנת שהבנק יחליט אם יש בכוונתו להשתתף בהצבעות של האסיפה הכללית, היה על החברה המשעבדת להודיע לבנק מהם הנושאים שעל סדר יומה של האסיפה הכללית. כן העבירה החברה ייפוי כח למנכ"ל מלם גלעד רבינוביץ' וסמנכ"ל הכספים יובל אקר (אף הם נאשמים בכתב האישום) להצביע עבורם באסיפות.
זאבי ביקש להתמנות כיו"ר דירקטוריון פעיל בתשלום של 15,000 דולר. על פי הנטען בכתב האישום, זאבי ורבינוביץ חששו כי לא יצליחו לקבל את הסכמת האסיפה הכללית לתשלום שכר לזאבי כהצבעה בלתי נגועה.
לאור החשש, קשרו זאבי רביננוביץ, ואקר וקבל במרמה את הסכמת האסיפה הכללית ע"י סיווג הצבעה בשם המניות המשועבדות לבנק כהצבעה של בעלי מניות ללא עניין אישי, וזאת אם לא ימצא בין הנוכחים באסיפה הכללית הרוב הדרוש.
על מנת ליצור מצג כוזב באסיפת בעלי המניות ולהסוות את הקשר בין המניות המשועבדות לזאבי, פנו הנאשמים לבנק וביקשו כי החברה לנאמנות תשלח נציג שיצביע באסיפה כללית בשם המניות המשועבדות במקום רבינוביץ ואקר המזוהים כנציגי קבוצת זאבי.
כתוצאה מהצגת המצג הכוזב לאסיפה הכללית קיבלו הנאשמים במירמה את אישור האסיפה הכללית להסכם הניהול.
על פי כתב האישום - הנאשמים ידעו לכאורה, כי סיווג מניות משועבדות כמניות שזכויות הבעלות בהן הועברו לבנק המשעבד הוא מופרך, וכי לאור הסכמתו של הבנק לתשלום השכר לזאבי לא יפעיל הבנק את ייפוי הכח שניתן לרבינוביץ ואקר. לפי דברים אלה, הם פעלו לכאורה, במודע על מנת לפגוע באסיפה הכללית של בעלי המניות תוך ריקון מתוכן של הליך האישור המיוחד הקבוע בחוק החברות שמטרתו להגן על המיעוט בקשר להחלטות הנוגעות לתנאי כהונתו והעסקתו של בעל שליטה שנושא משרה בחברה ציבורית.
