בית המשפט אסר פרסום קטעים מחקירת עופר גלזר
חברת החדשות וחברת ידיעות אחרונות אינטרנט עתרו לבית משפט המחוזי בתל אביב בבקשה להתיר להן לפרסם קטעים מהקלטת המתעדת את העימות שערכה המשטרה בין עופר גלזר ובין המתלוננת באישום שהוגש נגדו על הטרדה מינית, ללא פרסום שמה של המתלוננת או חשיפת פניה, ובעיוות קולה.
על פי חוק סדר הדין הפלילי "המפרסם תיעוד חזותי או קולי של חקירה כולו או חלקו בלא רשות בית המשפט, דינו מאסר שנה". נקודת המוצא של המחוקק היא כי הפרסום אסור, והנטל להוכיח כי קיימים טעמים המצדיקים את הפרסום הוא על מבקש הפרסום.
הסעיף בא בראש ובראשונה להגן על פרטיותו של הנחקר, שכן חקירה פלילית מהווה פעמים רבות נקודת שפל בחייו של נחקר. ערך מוגן נוסף שהמחוקק ראה לנגד עיניו הוא ההגנה על ההליך המשפטי. בפסיקה הותר פרסום קלטות המתעדות חקירה בהסתמך על העניין הציבורי בבקשה, עניין הנובע מחומרת המעשים ועל רקע היות המעורבים בני משפחתו של דמות ציבורית והעניין המיוחד שיש לציבור בעניין יחס רשויות האכיפה אל דמויות ציבוריות.
המושג "עניין לציבור" או "ענין ציבורי" משותף למספר תחומי משפט, וכך גם האינטרסים של זכות הציבור לדעת, חופש הביטוי ועקרון הפומביות. נקודת המוצא היא שבסוגיות בעלות חשיבות ציבורית גוברת במיוחד זכות הציבור לקבל מידע, העשוי לסייע לפרטים לכלכל את צעדיהם ולעצב את השקפותיהם ודעותיהם.
בקלטת דנן, אין שום חשיבות ציבורית. המבקשות לא הצליחו להצביע על עניין ציבורי או על החשיבות הציבורית של הפרסום על "זכות הציבור לדעת". גלזר הינו אמנם דמות מוכרת בציבור, אך אינו ממלא תפקיד ציבורי או נבחר ציבור, החייב חובת אמון מיוחדת לציבור. מדובר באיש פרטי אשר קשרי משפחתו הביאוהו לעין המצלמה. לא נמצאה בטיעוני המבקשות איזו "תועלת לציבור" תבוא מפרסום קלטת העימות בין המשיב והמתלוננת. בפרסום אין כדי לתרום לגיבוש סדר היום הציבורי ומלבד סיפוק יצר סקרנות ומציצנות כלפי משפחתו של המשיב, לא יתרום פרסום הקלטת דבר. לפיכך, הבקשה נדחתה.
