פיטורי עובדת במהלך טיפולי פוריות

סעיף 9(ה) לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן – החוק), אוסר על מעסיק לפטר עובדת העוברת טיפולי הפריה חוץ גופית או עובד או עובדת העוברים טיפולי פוריות, לקראת ילדם הראשון או השני, בימי העדרם מעבודה לפי החוק לשם כך, או במשך תקופה של 150 ימים לאחר תום ימי ההיעדרות כאמור, אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר עם היעדרות כאמור.

מודגש כי- א. איסור הפיטורים אינו מותנה בוותק של העובד/ת במקום העבודה. ב. איסור הפיטורים לא יחול על מעביד, לגבי עובד או עובדת כאמור, שחלפו שנתיים מהיום הראשון להיעדרותם ע"פ חוק מעבודה אצלו או באותו מקום עבודה, לשם ביצוע הטיפולים.

יחד עם זאת, נקבע בפסיקה כי האיסור הקבוע בסעיף 9(ה) לחוק, אוסר פיטורין של עובדת או עובד הנעדרים מעבודתם בשל טיפולי פוריות ואין הוא מתייחס לעובדת אשר טיפולי הפוריות שקיבלה לא הצריכו ולא הצדיקו היעדרות מן העבודה, בהתאם לקריטריונים שנקבעו לגבי היעדרות כזו בסעיף 7(ג)(4) ובסעיף 7(ג1) לחוק עבודת נשים (בג"ץ 554/05 רס"ר שרה אשכנזי נ. מפכ"ל המשטרה ואח', ניתן ביום 8.9.2005.).

משכך, הרי שאיסור הפיטורים לפי סעיף 9(ה) לא חל על מעבידה של אוסנת שכן הטיפולים אותם עברה אוסנת לא הצריכו את היעדרותה מהעבודה