כיצד קלגסבלד טבע בביצה הרדודה של טים דנקן?

הידעתם - בכנסת מחכה לדיון הצעת חוק בעניין טוק בקים באינטרנט? כן כן, משהו הבין בכנסת המנותקת בדרך כלל מהעם, כי משהו באמת קורה בחלק התחתון של הידיעות באתרי החדשות ברשת. זה אפילו הצליח לעצבן את ח"כ ישראל חסון שהגיש את הצעת החוק הזו. לפי ההצעה שלו, אתרים יעלו לאוויר רק טוק בקים שהכותב שלהם הזדהה.

בעשרים ושבעה בנובמבר קראנו טוק בק בערוץ הספורט של הפורטל וואלה בו הגיב קורא על סקירה של האתר את ליגת ה-NBA. הקורא-כותב המלומד, טען שבשביל להצליח בליגת ה-NBA צריך להיות אתלט, או בעל אמביציה ותגובתו הוא הדגיש: "......לשחקנים אתלטים ומהירים עם ידיות מדויקות ולשחקנים כמו שקיל ויאו והנקניק מהספרס".

טוב – אנו יודעים שכולם מחכים לקרוא באתר Bizportal על טבע, ת"א 25 וכסף – אבל בכל זאת, אנו עוסקים באינטרנט והחלטנו שכשחקנים בולטים בתחום, מידי פעם נציג פה את דעתנו בעיין.

בוא נודה על האמת – האינטרנט הוא גדול, ים של מידע ונגישות מדהימה – אבל אליה וקוץ בה. באינטרנט בכלל, נכון לימים אלה, ולעורכי האתרים, בעיקר, אין חסמים, אין בלמים – כל מטאטא יורה.

כל מי שיכול להקליד הופך לדעתן. המידע הופך רדוד יותר ויותר – האם תגובה כמו זו שמופיעה למעלה הייתה מופיעה בעיתון מודפס? אני מניח שהעורך אפילו לא היה מסתכל עליה.

אפשר להתווכח על החשיבות של חופש הדיבור ברשת - הכל כך חופשית הזו, אבל עד לעובדה שהאינטרנט נותן במה לבחור ישראלי, אשר אני מעריך שהוא בין הגילאים 12-17, אשר כותב בשגיאות כתיב, ואינו מבין דבר וחצי דבר בכדורסל, לכתוב על טים דאנקן שהוא נקניק.

לאנשי הכספים שלא יודעים מיהו טים דאנקן – הרשו לי לפרט בקצרה: טים דנקן נולד באיי הבתולה, עד כיתה ט' הוא היה שחיין, למזלם של חובבי הכדורסל – סופת הוריקן שפקדה את איי הבתולה הרסה את בריכת השחייה היחידה באי. דנקן נאלץ להתחיל לשחק כדורסל. העובדה שהבחור מתנשא לגובה 2.11 בוודאי לא הזיקה. כעבור שלוש שנים הוא התקבל לקולג' מכובד כוייק פורסט, סיים אותו עם תואר בפסיכולוגיה ובשנת 1997 נבחר ראשון בדראפט (גיוס שחקנים מקצוענים ל-NBA) לשחק בקבוצת סן אנטוניו ספרס.

מאז הוא העמיד ממוצעים של 22 נקודות במשחק ו-12 ריבאונדים בתשע עונות. הוא זכה כבר בשלוש אליפויות, כשבכל השלוש נבחר כשחקן הטוב ביותר בסדרת הגמר. בשנת 2003, במשחק המכריע נגד לוס אנג'לס לייקרס (שבאותה עת היתה האלופה וההרכב שלה כלל את שאקיל אוניל וקובי בריאנט), כששאקיל שומר עליו, הוא קלע 37 נקודות ולקח 16 ריבאונדים. בשנה שעברה, למרות שקבוצתו הפסידה לדלאס בחצי גמר המערב, הוא העמיד ממוצעים של 32 נקודות ושנים עשר ריבאונדים הכל כשהוא משחק פצוע.

אבל באינטרנט – נכתב עליו על ידי "ידען" ישראלי שהוא נקניק. נו טוב – אולי זה כדורסל מעולם אחר? לא נורא. בואו ניזכר בשתי דוגמאות לטוק בקים שנכתבו על עו"ד דורי קלגסבלד ב-12.4.06 באתרי החדשות גדולים. קלגסבלד נידון למאסר ממושך בעקבות הריגת אם ובתה התינוקת בתאונת דרכים:

תגובה מאת: רק מאסר עולם הצווארון לבן אבל הנשמה של קלגסבלד שחורה משחור

תגובה מאת: בטח לא יקבל כלום זלזול בוטה בחיי אדם - איזה איש דוחה ומגעיל

מעניין אם מישהו מהכותבים הללו מכיר את עו"ד קלגסבלד?

ממתי הוחלט שאפשר לאשר לאנשים לכתוב ככה על אדם אחר באמצעי תקשורת, מבלי לצאת בעונש – זה, אם אתם שואלים אותי, שחור משחור.

גולשי האינטרנט בישראל – בואו נרגע כולנו בבקשה. בואו ננסה להיות קצת יותר בני אדם, ובעיקר בואו לא נהיה כל כך רדודים וגסים. ולכם עורכי האתרים – אולי הגיע העת שתקדישו שעה מזמכם לשם מעבר על התגובות וסינונן של התגובות המתלהמות, האלימות והגסות.

קראתי בראיון שנתן לאחרונה עורך Ynet, יון פדר, לאחד העיתונים, כי הוא באתר החדשות הגדול במדינה - שבראשו הוא עומד, נערמות עשרות אלפי תגובות טוק בק ביום. ב-Ynet הצהירו לאחרונה כי הסינון מתבצע בידי עורכי הדסקים טרם הפרסום. המצב שם רע - אולם הוא לצערנו, הרע במיעוטו. בעניין זה יש גם את הצד השני - קחו לדוגמא את אתר "הארץ", שבאופן מוצהר החליט לא להעלות טוק בקים בשל הצורך לסנן אותם, מה שעולה לא מעט כסף - כלומר שכר לעורכים. דווקא באתר של "הארץ" השייך לקבוצה של עמוס שוקן, שהינה גם מבעלי וואלה, החליטו לוותר על עניין התגובות כדי לשמור על רמת המידע שהם. האם זה הפתרון - לא, אם אתם שואלים אותנו.

עכשיו בעלי האתרים והעורכים צריכים לחשוש, כי בוא יבוא היום, והם יאלצו לקחת אחריות על דברים שפרסמו - גם אם הם תחת הכתבה עצמה.