לא בבית ספרינו: לא התקבלה לבית הספר בגלל לבוש אמה
בי"ס חורב הוא בי"ס דתי בירושלים, הידוע בחינוך שהוא מעניק לתלמידיו, הן בתחום הדתי והן בתחומי החול. מוסדות חורב מדווחים באופן קבוע כי חרטו על דגלם את האמרה "תורה עם דרך ארץ". שלושה מילדיהם של התובעים למדו בבית הספר חורב שבירושלים. שלושת ילדיהם הגדולים של התובעים למדו בביה"ס חורב במועד בו נרשמה אחותם בת השש, ללימוד במוסד, וכשם שלמד גם אביהם בשעתו. לשם כך הכירה חברות חדשות ותכננה עמן תכניות שונות לקראת הלימודים.
לאחר שביה"ס שלח לתובעים מכתב קבלה שהודיע על קבלת הילדה לבית הספר, הגיעה האם לביה"ס להשלמת הליך רישום בתה. תוך כדי הליך הרישום, הודיע לה מנהל בית הספר בחדר סגור, כי בתה לא תוכל ללמוד בבית הספר וזאת בשל לבושה של האם. זאת למרות שהאם נוהגת ללבוש באופן קבוע, כיסוי ראש, ולבושה תמיד בחצאית ולא במכנסיים. על פי עדותו של המנהל, יום אחד הופיעה האם בהופעה בוטה מן הרגיל שגרמה לפגיעה בו ובהורים אחרים כאחד. עוד ציין שיש כיסוי ראש ויש כיסוי ראש.
התובעים, הורי הילדה והילדה תבעו מבית הספר ומהמנהל, פיצוי כספי בשל עוגמת הנפש שנגרמה להם ולביתם בת השש שחיכתה בציפיה להתחיל ללמוד בבית הספר.
בית המשפט קיבל את התביעה וקבע, כי נגרם לתובעים נזק כיוון שבתם הרביעית לא התקבלה לביה"ס בשל לבושה של אמה. הנזק הוא רובו ככולו נזק לא ממוני, שבא לידי ביטוי בעוגמת נפש ובעלבון. גם לפי מבחן האדם הסביר, אי קבלת הבת לבית הספר הייתה בגדר הוקעה ונידוי אישיים המלווים בהטלת דופי אישי, בין היתר לגבי היקף ואיכות האמונה הדתית, ותוך יצירת דין שונה בין ארבעה אחים, וכן בשל הצורך לחפש בית ספר חדש ברגע האחרון, לאחר שתקופת ההרשמה עמדה להסתיים.
עוד נקבע, כי גם אם היו מצד התובעים הפרות של הקריטריונים שנקבעו על ידי בית הספר, אין כל הצדקה לכך שהטיפול בהפרה ייעשה בצורה כה פוגעת ומעליבה. ההליך של הרחקה מביה"ס או של אי קבלה לביה"ס הינו הליך קשה וכואב ובענייננו מדובר בנסיבות פוגעות וכואבות שבעתיים בשל ההיסטוריה המשותפת, בשל ההפליה בין הילדה לבין אחיה ובשל התוצאה, וכן בשל המועד המאוחר בו נמסר לתובעים על כך.
לאור כל האמור חויבו הנתבעים לשלם לתובעים סכום של 10,000 שקל בגין עגמת נפש וסבל נפשי שנגרמו להם.
