משפט: התחמק מבדיקת רקמות וישלם מזונות לקטין
אימו של הקטין והנתבע אינם וגם לא היו נשואים זה לזו, הם ניהלו מערכת יחסים זוגית, שכתוצאה ממנה, נולד הקטין. במהלך ההריון ולקראת הלידה, נפרדו הצדדים ואולם לאחר הלידה ולבקשתה של האם, נפגשו במשרד הפנים והנתבע חתם ואישר במשרד הפנים כי הוא אביו של הקטין.
הקטין תבע באמצעות אמו, את הנתבע בתביעת מזונות. הנתבע טען בהגנתו, כי אם הקטין קיימה יחסי-מין גם עם גברים נוספים וכי הקטין איננו בנו. הוא טען כי נפל קורבן ל"עלילות שווא של אישה רעה, אשר כל רצונה היה לנצל תמימות אדם לצרכיה הפרטיים". עוד טען הנתבע כי אינו אביו של הקטין.
למרות שהוא רשום במרשם התושבים, כאביו של הקטין, אפשר בית המשפט בדיקת סיווג רקמות. פעמיים נקבע תור לבדיקה זו ופעמיים לא הופיע הנתבע לבדיקה. הוא תירץ את אי התייצבותו לבדיקה בחוסר אמצעים.
בית המשפט קבע כי יש בסירוב להיבדק בבדיקת סיווג רקמות, משום "כבישת ראייה", והסירוב במקרה כזה יכול לשמש ראייה שיש בה כדי להכריע לרעת המסרב להיבדק. לפיכך נקבע כי הקטין הוא בנו של הנתבע ועליו לשלם מזונות בסך 1,500 ש"ח לחודש.
