ביהמ"ש: הדקה התשעים מחייבת את לקוחותיה ביתר
חברת הדקה התשעים היא חברה העוסקת במכירת כרטיסי טיסה וחבילות נופש בארץ ובחו"ל באמצעות הטלפון והאינטרנט.
אלי גור, עו"ד במקצועו, הזמין שני כרטיסי טיסה לקפריסין וחויב ב"דמי גביית כרטיס אשראי" בסך של 24 דולר. לדבריו, משהבחין כי דמי גביית כרטיס האשראי חושבו לפי מספר הכרטיסים שנרכשו ולא לפי מספר כרטיסי האשראי כלומר, החוא חויב ב12דולר פעמיים, פנה לחברה ודרש להשיב לו את הסך של 12 דולר, המבטא לטעמו את הגבייה ביתר, משהתמורה בעבור שני הכרטיסים שולמה בכרטיס אשראי אחד. הוא נענה על-ידי החברה כי החיוב בגין 12 דולר הנוספים מקורו בטעות ולפיכך השיבה לו סכום זה.
גור לא האמין, כי מקור החיוב הנוסף בשגגה אלא סבר כי כך היא נוהגת כלפי כלל ציבור הלקוחות ומשכך, נכנס לאתר החברה באינטרנט, שם הוברר לו, על דרך סימולציה, כי בגין הזמנת חבילת תיור לאדם אחד חויב בדמי גביית כרטיס אשראי בסך 15 דולר, בגין חבילת תיור לשני אנשים חוייב ב-30 דולר ובגין חבילת תיור זהה ל-3 אנשים גדל חיוב דמי הגביה ל-45 דולר. בתביעתו טוען גור כי משהוברר לחברה כי נוהג נפסד זה נתגלה ברבים, "הקדימה תרופה למכה" והמירה את דמי גביית כרטיס האשראי ב"דמי טיפול" בסך 18 דולר לכל משתתף.
גור הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הדקה התשעים בטענה להטעיה לפי חוק הגנת הצרכן. נטען, כי החברה מטעה את גולשי האינטרנט המבקשים לבצע את ההזמנה באמצעות אתר החברה שכן, הם אינם מבחינים כי צפוי להם חיוב נוסף בגין דמי גביית כרטיס הנעשה בהתאם למספר המשתתפים וְבנוסף למחיר הבסיס. גור טען כי הצרכן סובר כי דמי הגביה משולמים לפי מספר כרטיסי האשראי באמצעותם משתלמת התמורה אשר ברוב במקרים הינו אחד, שעה שבפועל מסתתר תשלום נוסף הנגבה לפי מספר הנוסעים אשר במקרים רבים עולה על אחד.
בית המשפט קבע, כי בהעדרה של עילת תביעה אישית, יהיו טיעוניו של התובע טובים ומוצקים ככל שיהיו - הרי דין תביעתו להימחק ולא ניתן יהיה לבררה במסגרת תביעה יצוגית.
מן החומר שהוצג בפני בית המשפט עולה לכאורה כי טענת ההטעיה אינה קלוטה מן האוויר ואינה משוללת בסיס ומשכך הייתה אמורה להתקבל את טענת ההטעיה בשלב הטרומישל הבקשה לאישור, על אף טענת החברה לפיה מדובר בתקלה חד פעמית ולא בנוהג קבוע, שהרי מצויים אנו בשלב של בקשת האישור ולא בשלב בירור התובענה לגופה.
אף על פי כן, לא חוצה הבקשה את הרף הנדרש לצורך הוכחת עילת תביעה לכאורית לאור הכשל שבהוכחת העילה האישית. מאחר ואין חולק כי לאחר שהמבקש פנה למשיבה וקבל על חיוב היתר, הרי הושב לו הסך של 12 דולר, נמצא כי המבקש באופן אישי, להבדיל אולי מצרכנים אחרים, לא סבל מכל נזק שהוא ומשכך נעדר הוא עילה אישית ואינו יכול לשמש תובע ייצוגי הולם לכלל ציבור הנפגעים, אם אכן קיים ציבור שכזה.
