תובענה נגד עיריית ת"א על היטל השבחה שלא כדין
ספוגנוף ומדרך עוז הנן בעלות של מספר חלקות מקרקעין ברח' הרצל בת"א. החברות התקשרו בחוזה קומבינציה עם החברה הקבלנית נווה ש.ק.ד יזום והשקעות להקמת מבנה על החלקות שבבעלותן. לצורך קבלת היתר בניה, עיריית תל אביב והוועדה לתכנון ובנייה דרשו בין היתר, את ביצוע איחודן של חלקות המקרקעין עליהן ייבנה המבנה לחלקה אחת.
על מנת לעמוד בדרישות העירייה, וכחלק מהליך איחוד החלקות, חתמו החברות על הסכם שבמסגרתו ספוגנוף העבירה למדרך עוז את חלקיה בבעלות בנכס.
לאחר כריתת ההסכם על ההעברה נכנסה לתוקפה תכנית מספר 2796 החלה על החלקה שהועברה. עיריית תל אביב והוועדה לתכנון ובנייה דרשו מהחברות היטל השבחה כתנאי למתן אישור העברה בספרי המקרקעין של החלקה בין החברות, וזאת על אף שבמועד ביצוע העסקה התוכנית לא הייתה בתוקף. לטענת עיריית תל אביב והוועדה לתכנון ובנייה, החיוב נעשה לאור סמיכות הזמנים שבין ביצוע העסקה וכניסתה של התוכנית לתוקף.
החברות עתרו לבית המשפט על ידי משרד עו"ד ישראל שוב בבקשה כי יצהיר על ביטול דרישת היטל השבחה כתנאי להעברת בעלות בנכס, דרישה שלא כדין על בסיס תוכנית אשר לא הייתה בתוקף במועד ביצוע העסקה בנכס.
נטען כי בהתאם לדין, יום כניסתה של התוכנית לתוקף הוא המהווה את "קו פרשת המים" לעניין תחולת החיוב בהיטל השבחה. כן נטען כי לא קיים לעניין זה בדין מושג הקרוי "סמיכות", ועל כן לא ניתן לדרוש היטל השבחה בגין העברות מקרקעין אשר בוצעו טרם מועד כניסתה של התוכנית לתוקף.
עוד נטען כי לא ניתן לדרוש היטל השבחה בגין תכנית שלא היתה בתוקף בעת עריכת העסקה. היטל השבחה בגין תכנית זו, יש לשלם במועד שהעירייה תתבקש לתת אישור לטאבו לעסקה הבאה.
עו"ד שוב טוען כי העובדה שהעירייה והוועדה לתכנון ובנייה נוקטות במודע במקרה זה בעמדה הסותרת את עמדתן בעת דרישתן היטל השבחה מבעלי נכסים אחרים בעיר על מנת ליצור חיוב "יש מאין" אינה כדין, לפיכך יש לחייבה גם בהוצאות הבקשה.
